Yuval Pinter

Matt Viser, "For presidential hopefuls, simpler language resonates" (" Trump tops GOP field while talking to voters at fourth-grade level"), Boston Globe 10.20/2015:

When Donald Trump announced his presidential campaign, he decried the lack of intelligence of elected officials in characteristically blunt terms.

“How stupid are our leaders?” he said. “How stupid are they?”

But with his own choice of words and his short, simple sentences, Trump’s speech could have been comprehended by a fourth-grader. Yes, a fourth-grader.

The Globe reviewed the language used by 19 presidential candidates, Democrats and Republicans, in speeches announcing their campaigns for the 2016 presidential election. The review, using a common algorithm called the Flesch-Kincaid readability test that crunches word choice and sentence structure and spits out grade-level rankings, produced some striking results.

The Republican candidates — like Trump — who are speaking at a level easily understood by people at the lower end of the education spectrum are outperforming their highfalutin opponents in the polls.

How stupid are our journalists?

Over and over again, they dress up plausible insights, like "Simpler language succeeds in politics", with credulous references to an outdated and simple-minded metric that pretends to predict reading level based only on average word and sentence length.

For some details, see "Another dumb Flesch-Kincaid exercise", 10/26/2014, which observes that this passages scores at the 3.9 grade level:

Uva haq jvrqre syvrtra Csrvyr;
Nzbef yrvpugr Csrvyr syvrtra
Iba qrz fpuynaxra tbyqra Obtra,
Zäqpura, frvq vue avpug trgebssra?
Rf vfg Tyüpx! Rf vfg ahe Tyüpx.

Jnehz syvrtg re fb va Rvyr?
Wrar qbeg jvyy re orfvrtra;
Fpuba vfg re ibeorv trsybtra;
Fbetybf oyrvog qre Ohfra bssra;
Trorg npug! Re xbzzg mheüpx!

And this most recent application (to the "speeches announcing [the candidates'] campaigns for the 2016 presidential election") is especially dumb, because some of these speeches were written texts, while others are transcripts of presentations ad libbed on the spot. Spoken language is generally less formal than written language, and will tend to have shorter words. Sentence length — in either case — depends a lot on punctuation choices. And in transcripts of extemporized remarks, the punctuation choices are not even those of the author of the remarks.

Here are three differently-punctuated paragraphs from Trump's announcement, brought up from the comments:

It’s coming from more than Mexico. It’s coming from all over South and Latin America. And it’s coming probably — probably — from the Middle East. But we don’t know. Because we have no protection and we have no competence, we don’t know what’s happening. And it’s got to stop and it’s got to stop fast. [Grade level 4.4]

It’s coming from more than Mexico, it’s coming from all over South and Latin America, and it’s coming probably — probably — from the Middle East. But we don’t know, because we have no protection and we have no competence, we don’t know what’s happening. And it’s got to stop and it’s got to stop fast. [Grade level 8.5]

It’s coming from more than Mexico, it’s coming from all over South and Latin America, and it’s coming probably — probably — from the Middle East; but we don’t know, because we have no protection and we have no competence, we don’t know what’s happening. And it’s got to stop and it’s got to stop fast. [Grade level 12.5]

It's uncharitable and unfair of me to imply that the author of the Globe piece might be "stupid". But at some point, journalists should look behind the label to see what a metric like "the Flesch-Kincaid score" really is, and ask themselves whether invoking it is adding anything to their analysis except for a false facade of scientism.

 

 

 

כשתראו את זה, תחרבנו אבן ירושלמית

Hovertext: Those are the only two sentences the washing machine can say.

New comic!
Today's News:

Thanks to everyone who came out for BAHFest West 2015! Congratulations to Louis Evans, and a million internet points to Liz Chen for persevering through a technical glitch. 

רבע גמר עולמי שהוכרע כמעט על הבאזר? ואחר כך לראות עם אוהדים מכל העולם את התצוגה ההיסטורית של האול-בלקס בטלוויזיה? יותר מזה אני לא צריך. כשיונייטד משחילה שלישיה בעדכונים בlivescore. אגב http://ourmatch.net נותן לכם את כל מה שהפסדתם בכדורגל מכל מקום כמעט.

*

ווילס ודרום אפריקה הביאו אתמול עשרות אלפי אוהדים, אבל חלק גדול מהקהל היה אנגלי וגם אוסטרלים וניו זילנדים וארגנטינים ויפנים וצרפתים. ואחד הדברים המעניינים בשיחות הפאבים היה עד כמה מעריכים האוהדים ממדינות אחרות את התאחדות הראגבי האנגלית. כן… ההתאחדות האנגלית הכושלת שנבחרתה לא עברה את הבית המוקדם כי שחקן וולשי הבקיע טריי כמה דקות לסיום. הם רואים בה מודל.

ולמה? אוהד ניו זילנדי אמר בחבורה בה ישבנו דבר מעניין. הוא בן 25 ואין לו היכן לשחק. כי הוא לא טוב מספיק. וגם הרבה מהדרום אפריקאים שהקשיבו לו הסכימו איתו שאחרי האוניברסיטה קשה מאד למצוא מועדון שייתן לך להצטרף. הם בדרך כלל מחזיקים קבוצה ראשונה ושניה וזהו.  אין לשחקן החובב המבוגר איפה לשחק במדינות שלהם. שהן מעצמות ראגבי גדולת בהרבה. וראגבי הוא משחק שקצת קשה לשחק בלי מועדון וארגון. ובאנגליה מועדונים פרושים בכל המדינה ולמעשה יש לאנגליה יותר שחקנים רשומים מכמעט כל המדינות הבכירות האחרות ביחד.

ובשבועות שלהם באנגליה הם ראו דבר אחר לגמרי: מועדוני הראגבי לא רק קיימים, הם גם מארחים שחקנים ממדינות אחרות שמבקרים ורוצים להצטרף לאימון. הם גם פתוחים בימי משחקים בינלאומיים לצפות במשחקים ולשבת יחד בבאר. ואני לא חושב שהיו כאן דיבורים מתוך רחמים. דווקא הקנטות הדדיות לא חסרו.

אלו הבדלי התפישה בין גישה של שלטון שאמור להביא ״הישגים״ ולהביא ״גאווה״ לשלטון שאמור להביא שירותים לאזרח. ואני שואל אתכם: מי הלוזרים האמיתיים פה?

You could have predicted that as soon as speech I/O became a mass-market app, speech-based hacks would appear. And here comes one — Andy Greenberg, "Hackers can silently control Siri from 16 feet away", Wired 10/14/2015:

SIRI MAY BE your personal assistant. But your voice is not the only one she listens to. As a group of French researchers have discovered, Siri also helpfully obeys the orders of any hacker who talks to her—even, in some cases, one who’s silently transmitting those commands via radio from as far as 16 feet away.

A pair of researchers at ANSSI, a French government agency devoted to information security, have shown that they can use radio waves to silently trigger voice commands on any Android phone or iPhone that has Google Now or Siri enabled, if it also has a pair of headphones with a microphone plugged into its jack. Their clever hack uses those headphones’ cord as an antenna, exploiting its wire to convert surreptitious electromagnetic waves into electrical signals that appear to the phone’s operating system to be audio coming from the user’s microphone. Without speaking a word, a hacker could use that radio attack to tell Siri or Google Now to make calls and send texts, dial the hacker’s number to turn the phone into an eavesdropping device, send the phone’s browser to a malware site, or send spam and phishing messages via email, Facebook, or Twitter.

A technical paper on this method has been published — C. Kasmi & J. Lopes Esteves, "IEMI Threats for Information Security: Remote Command Injection on Modern Smartphones", IEEE Transactions on Electromagnetic Compatibility, 8/13/2015. They seem to have considered a wide variety of practical issues, e.g.

1) Permanent Activation: The voice control command has been activated by default by the user. This means that the voice command service starts as soon as a keyword is pronounced by the user. The experiments demonstrated that it is possible to trigger voice commands remotely by emitting an AM-modulated signal containing the keyword followed by some voice commands at 103 MHz (this frequency is given as an example as it is related to a specific model). The resulting electric signal induced in the microphone cable of the headphones is correctly interpreted by the voice command interface.

2) User Activation: The voice command is not activated by default and a long hardware button press is required for launching the service. In this case, we have worked on injecting a specially crafted radio signal to trigger the activation of the voice command interpreter by emulating a headphones command button press. It was shown that, thanks to a FM modulated signal at the same emitted frequency, we were able to launch the voice command service and to inject the voice command.

3) Discussion: It was also observed that the minimal field required around the target was in the range of 25–30 V/m at 103 MHz, which is close to the limit accepted for human safety but higher than the required immunity level of the device (3 V/m). Thus, smartphones could be disturbed by the parasitic field. Nevertheless, no collateral effects have been encountered during our experiments. Moreover, depending on the cable arrangement and the cable length (between 1 and 1.20 m), it has been observed that the efficient frequency leading to command execution varies in the 80–108 MHz range.

They also discuss some simple hardware and software changes for defeating such attacks.

Meanwhile, I wonder whether any (text or video) thrillers have picked up on this idea?

 

For the culture that has everything:

Emoji Dick is a crowd sourced and crowd funded translation of Herman Melville's Moby Dick into Japanese emoticons called emoji.

Each of the book's approximately 10,000 sentences has been translated three times by a Amazon Mechanical Turk worker. These results have been voted upon by another set of workers, and the most popular version of each sentence has been selected for inclusion in this book.

In total, over eight hundred people spent approximately 3,795,980 seconds working to create this book. Each worker was paid five cents per translation and two cents per vote per translation.

The funds to pay the Amazon Turk workers and print the initial run of this book were raised from eighty-three people over the course of thirty days using the funding platform Kickstarter.

By my calculation, that's something like 10000*3*.07 = $2,100, which is not much for a translation of Moby Dick, but a lot for a joke that probably gets tiresome after a couple of pages.

From a reviewer who gives the book zero stars:

This book has a "Preview" link that only shows 12 pages… which is enough to show the title pages and credits… and ABSOLUTELY NOTHING OF THE EMOJI itself. How one can judge whether to buy a $200 hardcover from just the title pages, I don't know. Perhaps the publisher/'author' (all 800+ of them) haven't much faith in the work to allow a real preview? Same goes for the soft cover, paperback, and ebook previews.

Can anyone contribute a page or two of the actual text? Not that I expect to be surprised — my guess is that it should have been called Moby Plankton. (OK, sorry, unfair to protists.)

 

 

 

Hovertext: I'm just saying: TSA, you could be so much more.

New comic!
Today's News:

Wow! BAHFest west is already sold out. Sorry to those of you who didn't make it in time, but we should have some tickets held at the door on show day. Also, there are still some tickets for Discovery News, which is right after us, in the same building!

Dilbert readers - Please visit Dilbert.com to read this feature. Due to changes with our feeds, we are now making this RSS feed a link to Dilbert.com.

New Cyanide and Happiness Comic

Via

New York Mets pitcher Jacob deGrom, who got the win in Game 1 of the National League Division Series against the L.A. Dodgers, received a glowing profile in The New York Times: "Straight Out of Hollywood: The New Guy Outpitches the Ace." When the article first appeared online this morning, it included this line, in the middle of a description of deGrom's "winding and tangled" path to the major leagues:

He also broke a finger castrating a cow, which set him back.

I don't have a screenshot of the article as it originally appeared, and NewsDiffs didn't catch it, but I found out about it on Facebook thanks to MLB historian John Thorn. Very quickly, however, the article was revised to read:

He also broke a finger castrating a calf, which set him back.

And the Times appended this wonderful correction:

An earlier version of this article misidentified the animal Jacob deGrom broke a finger castrating. It was a calf, not a cow.

The problem here was using the word cow to identify a male calf (which was indeed the animal that deGrom helped castrate before spring training last year, when he was still with the Mets' Triple-A affiliate, the Las Vegas 51s). Since a cow is, at least prototypically, an adult female bovine rather than a young male one, the idea of castrating one would seem a bit far-fetched.

But hang on. Let's think of this in terms of lexical markedness. Cow also has a meaning that is more generic than "adult female bovine," which is the word's "marked" meaning. Wikipedia explains:

"Cow" is in general use as a singular for the collective "cattle", despite the objections by those who insist it to be a female-specific term. Although the phrase "that cow is a bull" is absurd from a lexicographic standpoint, the word "cow" is easy to use when a singular is needed and the sex is unknown or irrelevant – when "there is a cow in the road", for example. Further, any herd of fully mature cattle in or near a pasture is statistically likely to consist mostly of cows, so the term is probably accurate even in the restrictive sense. Other than the few bulls needed for breeding, the vast majority of male cattle are castrated as calves and slaughtered for meat before the age of three years. Thus, in a pastured herd, any calves or herd bulls usually are clearly distinguishable from the cows due to distinctively different sizes and clear anatomical differences. Merriam-Webster, a US dictionary, recognizes the sex-nonspecific use of "cow" as an alternate definition, whereas Collins, a UK dictionary, does not.

The secondary definition of cow given in Merriam-Webster is "a domestic bovine animal regardless of sex or age." So under this "unmarked" meaning, the animal that deGrom helped castrate could still be called a cow, right? Well, as Wikipedia points out, that would only really work when "the sex is unknown or irrelevant," and in the case of castration, the sex is certainly known and relevant. So calf, which specifies age but not sex, is indeed a more appropriate term for the Times to use.

I'm reminded of the classic Australian newspaper error from 2011, in which a farmer's remark about "30 sows and pigs" floating down a river was alarmingly misunderstood as "30 thousand pigs." Pig, like cow, can have a generic unmarked meaning that does not specify gender, or it can be used more specifically for males in distinction to sow. So in that case, the default sex of the animal is male, whereas a cow is canonically female (for the reasons given by Wikipedia).

On Facebook, discussion about the Times article meandered into another case of marked vs. unmarked meanings. Peter Wayner wondered whether deGrom's "broken finger healed in a way that gives him a slight edge." John Thorn then posted the following photos of the pitching hand of Mordecai "Three Finger" Brown, who played for the Cubs and other teams in the early 20th century:

As per Wikipedia:

Due to a farm-machinery accident in his youth (April 17, 1888), Brown lost parts of two fingers on his right hand, and in the process gained a colorful nickname. He turned this handicap into an advantage by learning how to grip a baseball in a way that resulted in an exceptional curveball, which broke radically before reaching the plate.

Brown's index finger was mostly lost in the accident, while the other fingers were only damaged (and were never re-set properly). His thumb was not affected. So his "Three Finger" nickname only works if the thumb is not considered a finger. Just like cow, finger has a more general "unmarked" meaning (including the thumb), as well as a more restricted "marked" meaning (excluding the thumb).

Oxford Dictionaries, in the article "Is a thumb a finger?," expresses a preference for the marked non-thumb meaning, suggesting that digit is a better term to encompass all five appendages of the hand. But there are many situations in which we use the unmarked meaning of finger (Peter Wayner mentions the expression "five-finger discount" as an example).

For more on markedness and its relation to hyponymy, see this material prepared by Manfred Krifka. As Krifka observes, cow in its marked meaning ('female bovine'), along with bull ('male bovine'), can serve as a hyponym (subordinate term) to cow in its unmarked meaning ('bovine'). Finger works similarly. That makes cow and finger "auto-hyponyms."

הרשת הבריטית נמנעת בעקשנות מלתאר את המתרחש ברחובות ישראל כ'טרור'. זה נראה להם שיפוטי מדי, ולכן יש לכתביהם הנחיה גורפת להימנע מלהשתמש במונח הטעון. האם ההנחיה חלה ללא משוא פנים? זו כבר שאלה אחרת

 

 

מי מבצע את פיגועי הדקירה בישראל בימים האחרונים? אם תשאלו את הבי-בי-סי הבריטי, הרי שאלו אנשים העונים להגדרה "תוקפים". הרשת הבריטית מלהטטת בין שתי מילים בעלות אותה משמעות – assailants, attacker, אך נמנעת בקנאות מלקרוא לדבר בשמו – טרוריסטים. אפשר גם לעקוף את המכשול בדרך אחרת – לתאר את האירועים בלי להתייחס במילה למחולליהם. למשל לכתוב על "סדרת דקירות ותקיפות ירי של ישראלים על ידי פלסטינים מאז תחילת חודש אוקטובר". העיקר לא להגיד את המילה טרור. למה ההתעקשות הזו?

 

מסתבר שזה לא מקרי. בעבר תוארו ב'פרספקטיבה ההנחיות הפנימיות של הרשת לעיתונאיה, בנוגע לשימוש במונח "טרור":

הטרור הוא נושא מסובך ורגשי בעל נימות פוליטיות משמעותיות, ונדרשת זהירות בשימוש במונח המכיל שיפוט ערכי. אנו מנסים להימנע מהשימוש במונח "טרור" ללא ייחוס… המילה "טרוריסט" יכולה להוות בעצמה מכשול ולא כזו המסייעת להבנה. עלינו להעביר לקהל שלנו את מלוא חומרת האירוע על ידי תיאור מה שקרה. עלינו להשתמש במילים שמתארות באופן ספציפי את המבצע, כגון "מחבל", "תוקף", "יורה", "חוטף", "מורד", ו"מיליטנט". אנחנו לא צריכים לאמץ את שפתם של אנשים אחרים; האחריות שלנו היא להישאר אובייקטיביים, ולסקר את האירוע כך שיתאפשר לקהל שלנו לעשות ההערכה משלו לגבי מי עושה מה, ולמי.

חייבים להודות שיש היגיון ואתיקה בעיקרון הזה, בהנחה שהוא אכן נשמר בהקפדה.

מה שלמרבה הצער לא קורה.

עמותת האחות של 'פרספקטיבה' – BBCWATCH המנטרת את ה-BBC, אספה במהלך השנים דוגמאות לאירועים שכן זוכים להיקרא אירועי טרור. רשימה חלקית מהשנים האחרונות כוללת את  התקיפה בטוניסיה כנגד תיירים (ברובם בריטים), עריפת ראש בבריטניה, התקיפה באוסלו של מחנה קיץ ועוד.

מה שאומר שבאו עורכי הבי-בי-סי לברך ויצאו מקללים, כיוון שבכך חשפו את אמונתם הפנימית לגבי מתקפות הדריסה והסכינים בארץ, המכוונות כלפי אזרחים עוברי אורח במטרה להורגם, ככאלה שאינן נחשבות בעיניהם לטרור.

ומתחדדת השאלה: בנסיבות האלה, האם הסירוב המתמיד של הרשת לתאר את האירועים בישראל כ"פיגועי טרור", מחזק את אמינות הרשת הבריטית, או שמא פוגע בה?

ב"ליברסיון" הבהירו לגולשים מה המשמעות לכך שאת הפיגוע בירושלים ביצע מחבל מ"בזק"

Hovertext: OKAY BUT SESAME STREET REALLY DID GET WORSE

New comic!
Today's News:

מוגש כשירות לדגנרטים

More monkeys.

“אומרים שהוא נראה כמו עוגת חתונה, אבל אני עדיין אוהב את בניין הפרלמנט של רומא”, כתב בפייסבוק הסופר דן בראון, שעלילת ספרו “מלאכים ושדים” מתרחשת ברומא, וצירף תמונה של בניין שאינו הפרלמנט, אלא של האלטרה דלה פאטריה, האנדרטה הלאומית לויטוריו אמנואלה השני.

הגולשים הגיבו כראוי, עם כיתובים שגויים לאתרים לאומיים ודמויות מפורסמות:

וגם עקיצות על יצירותיו של בראון.

(הלשינה: תמר גבלינגר; נצפה גם דרך דב אלפון)

Hovertext: 10 points to anyone who tries this.

New comic!
Today's News:

Seattle BAHFest is TOMORROW! 

AAAAAAAAAAAAAAAA

This piece by Osama S. M. Amin is about a fragment of Gilgamesh that was discovered in 2011 and published in 2014, so it’s not exactly breaking news, but I hadn’t been aware of it and I suspect many of my readers will be in the same boat. Here’s Amin’s summary of the salient points:

● The revised reconstruction of Tablet V yields text that is nearly twenty lines longer than previously known.
● The obverse (columns i-ii) duplicates the Neo-Assyrian fragments which means the Epic tablet can be placed in order and used to fill in the gaps between them. It also shows the recension on Tablet V was in Babylonia, as well as Assyria and that “izzizūma inappatū qišta” is the same phrase that other tablets being with.
● The reverse (columns v-vi) duplicates parts of the reverse (columns iv-vi) of the late Babylonian tablet excavated at Uruk that begins with the inscription “Humbāba pâšu īpušma iqabbi izakkara ana Gilgāmeš”.
● The most interesting piece of information provided by this new source is the continuation of the description of the Cedar Forest:
   ○ Gilgamesh and Enkidu saw ‘monkeys’ as part of the exotic and noisy fauna of the Cedar Forest; this was not mentioned in other versions of the Epic.
   ○ Humbaba emerges, not as a barbarian ogre, and but as a foreign ruler entertained with exotic music at court in the manner of Babylonian kings. The chatter of monkeys, chorus of cicada, and squawking of many kinds of birds formed a symphony (or cacophony) that daily entertained the forest’s guardian, Humbaba.

Thanks, Matt!

There's a guy with brown hair who has worked as a checkout person at a store I go to regularly.  He's been there for about five years.  Of the 20 or so checkout persons at the store, all of the others except one are female, mostly between 18 and 25.

Over the course of the last year or so, I noticed that this fellow became increasingly girllike.  Finally, last week when I went to the store, there was a new checkout girl with straight, long blonde hair.  It turned out that I was next in line to go to her counter.  She was wearing a name tag that said "Karen".  I really didn't know this person, but when she spoke to me I realized it was that guy, though his / her (–> their) voice was much higher, and manner even more feminine than before, and he / she (–> they) was (–> were) wearing a skirt.  I really didn't know what to do or say.  My overall reaction was to accept her as a new hire.

I sent the above note to some friends.  David Moser, who lives in Beijing, responded:

My daughter went to a summer arts program at a university in Boston last summer.  She has been basically raised in Beijing, so this was the first time she had been in an American university environment.  She told me that the first time all the summer students met up, the coordinator said to them, "Okay, let's go around the room, and everyone introduce yourself and tell us your preferred gender pronoun."  Preferred gender pronoun?  My daughter had never heard of this, but she soon figured it out.  This is the new standard introduction etiquette at American gatherings like this.

I also saw a video of a PRC Chinese student who, in her first week at another American university, encountered the same request for "preferred gender pronoun."  She responded by saying "My name is Sharon Wu, and I have no idea what my preferred gender pronoun is."  Of course, she was expressing linguistic non-comprehension, not gender identity uncertainty.  But the reaction of the other American students was a supportive:  "Oh, that's okay, many of us are not sure either, still trying to decide, you don't have to come up with one right now," etc.

It seems that we are in the midst of a profound cultural shift, one that requires considerable adjustments on the part of practically everyone in society.

[N.B.:  all names in this post have been changed or otherwise anonymized]

“ברצח רבין יש חופש????”, שאלה בתה של עינת ניב את אמה, וזו סיפרה על כך בפייסבוק (סיפור אמיתי? בדיחה?). חברתה של האם, נועה רוטמן, נכדתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, הגיבה בשרשור שהתפתח וכתבה: “אולי ברצח נתניהו יהיה”. ניב השיבה: “יש משפטים שרק לך מותר לומר”.

יומיים עברו והשיחה הגיעה למישהו בידיעות אחרונות. רוטמן מספרת הלילה בפייסבוקה:

אז ככה:
לפני יומיים העלתה חברתי Einat Niv סטטוס ובו ציטטה את בתה הטינאייג׳רית ששאלה האם יש חופש מבי״ס ברצח רבין?
בשרשור שהתפתח העיר עו״ד אחד בסרקזם משו על יגאל עמיר, וחברה אחרת על כך שהילד שלה ענה ״כייף״ לתיאור הטקס. מישהו תהה אם הגיע הזמן לבדיחות רבין.
קראתי את כל הדבר הזה בבטן מתהפכת, שיודעת שהדבר הזה מזיז משהו עמוק יותר, וממותני הג׳ינג׳ית גם טרחתי ועניתי (בצחוק! בצחוק!) שאולי ברצח נתניהו יהיה. חופש מבי״ס כלומר.
עכשיו ביקשו ממני תגובה מ׳ידיעות׳.
אז במקום לשבת ולפחד מאיזו ידיעה מבאסת, סאחית ומסיתה מחר בבוקר,
הקדמתי לספר לכם את הצד שלי.
ולמען הסר ספק, בריאות ואריכות ימים לרהמ נתניהו. ותקווה כנה לימים שפויים במקום המפחיד שישראל הולכת ונהיית.

Hovertext: The most American ballet is PRO WRESTLING.

New comic!
Today's News:

Oh GOD Seattle is almost upon us. There are only about 90 general admin tickets left, so buy soon to lock a spot!

 

archive - contact - sexy exciting merchandise - search - about
← previous	October 5th, 2015	next
October 5th, 2015: THE PAST, AM I RIGHT?? – Ryan

Hovertext: I believe Agnes was real, but never appeared on corporate form.

New comic!
Today's News:

The week of Seattle BAHFest is upon us! 

When Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu spoke to the UN General Assembly this week, neither Secretary of State Kerry nor even our UN Ambassador, Samantha Power, was present.

Why not? The State Department has said Kerry was involved in some kind of conference call or video conference with the White House. OK, let’s call that plausible. What about Power?

Rick Grenell, for years the spokesman at the US Mission to the UN and a very well-informed observer, tweeted yesterday that Power was instructed to stay away.

Think of how petty that instruction, which can only have come from the White House, really is. To sit in the seat and listen to Netanyahu isn’t endorsing his remarks, it is the politeness we owe an ally. Deliberate absence recalls the years in which dozens of delegations, Arab and “Third World,” would leave the chamber when any Israeli rose to speak. This administration is still griping about diplomatic errors Netanyahu has made, but a refusal to have the US ambassador listen to his speech is petty and damaging, hinting to anti-Israel delegations that the United States may be willing to let all sorts of anti-Israel measures go without opposition or criticism.

This is a low point for seven years of Obama diplomacy. I’ll admit to surprise that Kerry, who appears to value diplomatic niceties greatly (and arguably too much) let this happen. But perhaps he knew nothing about it or was overruled by the White House.

As for Samantha Power, one has to wonder what was running through her mind when she was instructed to stay away. Is this really why she left the academic and intellectual life– to be used by the Obama administration to insult and damage Israel?

 

 

״מו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים" – מי יכול להתנגד לזה? רק בוא, תיכנס לחדר שקרן מטונף ומסית שכמוך, סליחה, התכוונתי אבו מאזן ונדבר על הכול. לעולם לא נציג בפניך מפה של ההסדר העתידי, ברור, זה עבד לנו תשעה חודשים במו"מ הקודם, יעבוד גם הפעם והפעם, משגיח הכשרות שלי, איציק מולכו, אפילו הבטיח לא ללכת לשירותים, […]

אז יש קמפיין מימון המונים בינלאומי, שמטרתו המוצהרת היא תרגום מגילת אסתר: מאחורי המסכה לאנגלית ולפרסית (הגרסה האלקטרונית של הפרסית תופץ חינם כדי לאפשר לאיראנים להשכיל למרות הסנקציות, שטרם הוסרו), ובין תשורותיו גם המהדורה השנייה, המורחבת של הגרסה העברית, ועותקים אחרונים ממוספרים לאספנים של המהדורה הראשונה.

קבעתי אורך קמפיין של 40 יום כנגד 40 ימי הסליחות ועשיתי מלא טעויות, על חלקן ידעתי מראש וחלקן היו בלתי צפויות (יש הרבה. אם זה מעניין מישהו אז אענה בתגובות). במקום להתחיל בר"ח אלול התחלתי כמה ימים לפני ראש השנה, כך ש"עשרת ימי התשובה" של הקמפיין יוצאים בדיוק אחרי החגים. 10 ימים זה המון זמן במונחים של מימון המונים, אז מה שיקרה כאן זה דבר כזה:

1. אני אשים את הווידאו של הקמפיין כי הוא חמוד וגם אפשר לשתף אותו (תודה לאמיר אורון על הווידאו, לשלושת הקנטורים על המוסיקה, לאקס המיתולוגי על הקלטת תפקיד המספר/אלוהים, ולתומכיי הנאמנים עדי מנורי, שושנה ויוסי צוקר ונתנאל כלפו ברנדל, על העדויות).

2. אני אתן קישורים ישירים לתשורות, כי זה באנגלית ועד שמחפשים וזה.

3. אני אתן עוד כמה קישורים שאפשר לשתף, שבכולם יש קישורים לקמפיין.

4. אתם תתמכו אם מתאים לכם, ובכל מקרה תשתפו חומרים שלי כדי להגביר חשיפה.

יאללה:

תשורות:

• 1$ שינוי תשורה (למתקדמים)
• 3$ אמץ איראני (אתם מקבלים קארמה טובה ואת שמכם בהקדמה) *
• 7$ ספר דיגיטלי (עברית או אנגלית, הפרסית חינם) *
• 15$ ספר מודפס (כריכה רכה) *  (להקדשת מחברת הוסיפו 7$)
• 25$ חולצה עם שמכם בכתב יתדות (פרסית עתיקה) + ספר דיגיטלי
• 25$ כרטיס (יחיד) לאוכלים ומחכימים: האישה האיראנית בסטודיו שף ארז שטרן (הרצאה + בראנץ' עשיר ב-16.10 ב-10:00 בבוקר)
• 31$ אחד העותקים האחרונים של המהדורה הראשונה, המוגבלת והממוספרת + עותק דיגיטלי של המהדורה השנייה
• 63$ הרצאה אונליין – אתם מקבלים קישור ומזמינים כמה אנשים שבא לכם לצפות איתכם (ימי ראשון בינואר בשעה 21:00, עברית ב-7.1)  + ספר דיגיטלי
• 63$ עותק (באיזו שפה שתרצו) בכריכה קשה בעבודת יד של יובל.
• 127$ + משלוחה (בארץ חינם) חבילת חינוך: 10 עותקים שיישלחו לבית ספר לבחירתכם עם הקדשה מכם**.
• 255$ + משלוחה (כנ"ל) חבילת חינוך + מדריך למורה: התייעצות בלתי מוגבלת איתי במייל + 120 דקות בסקייפ (לחלק איך שבא למורה)
• 511$ הרצאה אצלכם בין אפריל לספטמבר (בארץ – כולל נסיעות) + עותק מהספר. מחיר רגיל של הרצאה בעונה זו – 2400 + מע"מ + נסיעות.
• 767$ מיני-מי: פסלון קטן שלכם מודפס בתלת מימד (צריך לשלוח הרבה תמונות) + ספר
• 1023$ הרצאה אצלכם בין ינואר ומרץ + ספר (בארץ – כולל נסיעות. מחיר רגיל – 4000 + מע"מ + נסיעות).
• 2047$ – מאתיים עותקים + הקדשה מודפסת מכם באיזו שפה שאתם רוצים**
• 4095$ הרצאה + 300 עותקים מוקדשים מכם** (באנגלית אפשר גם הקדשה קולית בקולכם באודיובוק).
• 8191$ – אלף עותקים באיזו שפה שאתם רוצים + הקדמה בת 2 עמודים על מה שאתם רוצים.

* תומכי הקמפיין מהדסטארט מקבלים עותק דיגיטלי חינם חינם, עותק פיזי באיסוף עצמי ב-3$ ועותק פיזי במשלוח בתוך הארץ ב-7$.
** הקדשות מודפסות על פחות מ-1000 עותקים – ייתכן שיודפסו על מדבקה נפרדת ויודבקו בגוף הספר.

קישורים מועילים נוספים:

על הקמפיין באנגלית (החוקרת הישראלית שרוצה לתת לאיראנים ספרים במתנה)

אותו דבר בפרסית

עמוד הספר בפרסית עם קישורים ישירים לתשורות

משהו מעניין באנגלית (על עלייתו לשלטון של דריווש)

משהו מעניין בפרסית (הפרכת כמה שטויוות שהשלטון מוכר לאנשים, אחת הסיבות שחשוב לי להפיץ את הספר בחינם)

טרילוגיה על חגי תשרי והקשר שלהם לכל החגים האחרים בעולם בערך.
פוסט ראשון מהאתר הזה
פוסט שני מטיימס אוף איזראל
פוסט שלישי מטיימס אוף איזראל – (קישור כשיעלה)

פוסט אקטואלי עם טוויסט לכיוון הקמפיין – יומן קריאה על ספרו של ח'אמנהא'י "פלסטין" (בעקבות יחסי הציבור של ביבי)

שוב קישור לקמפיין עצמו.

והנה עוד וידאו שאפשר לשתף – כ-10 דקות על הספר ועל דרכו.

הדברים הם באנגלית ובפרסית כי אלה קהלי היעד החדשים שאני מכוונת אליהם. בינתיים רוב התומכים הם ישראלים (מה שגורם לי להצטער שלא עשיתי את זה בהדסטארט מלכתחילה)

4. יאללה, עכשיו אתם: תומכים אם מתאים לכם, ובכל מקרה משתפים חומרים שלי כדי להגביר חשיפה.

תבוא הברכה על ראשיכם! :* :* :*

Dmitriy Genzel sent in this photograph of an item on a Chinese menu:

(From here.)

The name of the dish in Chinese reads:

hóngshāo / qīngdùn èyú 红烧/清炖鄂鱼

Before tackling the bewildering Russian, we need to translate the Chinese, but we can't do that until first clearing up two points:

1. This dish comes either hóngshāo 红烧 ("braised") or qīngdùn 清炖 ("stewed") — the slash indicates this option.

2. Èyú 鄂鱼 is a common error (173,000 ghits) for the perfectly homophonous èyú 鳄鱼 (6,110,000 ghits).  Èyú 鳄鱼 is easy to understand; it means "crocodile*", and that's what is intended for this dish.  Èyú 鄂鱼 is difficult to make sense of, since è 鄂 is a short, alternative name for the province of Hubei, which is reflected in the English translation of the dish on the menu.  This error must have thrown the Russian translator completely off track, and that is why we have the totally bizarre "Aкадемик, переживший сталинские гонения GongShao/QingDun рыбы" ("Academician who survived Stalin's purges GongShao/QingDun Fish").

We needn't worry about the "GongShao/QingDun" inserted in the Russian, for that is merely the Romanization of hóngshāo 红烧 ("braised") / qīngdùn 清炖 ("stewed"), but with a bit of quirkiness to make life interesting:  inappropriate use of intersyllabic capital letters and the influence of Cyrillic transcriptional "г" (i.e., "g") for "h".

As to where the "Aкадемик, переживший сталинские гонения… рыбы" came from, your guess is as good as mine, but I suspect that somebody was in a playful mood when they dreamed it up.

*Èyú 鳄鱼 is rendered as "crocodile; alligator; cayman" in English.  I will leave it to the zoologists on the list to thrash out which of these creatures is the one in question.

Hovertext: By the time I finished this comic, I was disgusted with myself.

New comic!
Today's News:

Over 2/3 of BAHFest Seattle general admission tickets are gone! If you don't buy soon, you'll have to look in through the window! 

מכיוון שאנחנו באליפות העולם בראגבי, סיפור ראגבי.

ב-1990 ומשהו כתבתי לעיתון ״העיר״ כתבה על נבחרת ישראל בראגבי ששיחקה בבית המוקדם של אליפות אירופה מול שוויץ ואוסטריה. בסך הכל בחורים טובים: סוחב פסנתרים רוסי, חוואי ארגנטינאי, סוכן מוסד או שניים, חיילי סיירת, קיבוצניקים ולפעמים יותר מתשובה אחת נכונה. אבל לא בא לספר לכם על נבחרת ישראל אלא על הנבחרת האוסטרית.

פגשתי בהם באיצטדיון הדר יוסף ומיד התיידדתי עם גארת׳ היועץ האוסטרלי. הוא היה בחור אוסטרלי שלמד בוינה והצטרף לשחקני הנבחרת, שמה שאפיין אותם הוא שהם לא היו אוסטרים. 15 מתאזרחים – רובם סטודנטים אירים וסקוטים. אבל את הניירות של גארת׳ לא הסדירו בזמן וישראל לא התכוונה לוותר בענייני תקנון ובסופו של דבר הוא לא שיחק אלא היה יועץ למאמן וקוון במשחק.

למאמן קראו כריס, הוא היה מניו זילנד, והוא דיבר פחות. אחרי האימון הראשון הגעתי גם לאימון השני ומצאתי את הנבחרת באווירה קשה. מסתבר שבאותו בוקר הגיע למלון איזה פונקציונר בשגרירות האוסטרית התעניין בשלומם, איחל להם בהצלחה במשחק אבל חתם את הביקור בהוראה ״מחר בבוקר יחכה לכם אוטובוס שייקח אתכם לירושלים״.

– ״טיול״, תהו השחקנים.
– ״ביקור ביד ושם״, הודיע הפונקציונר.

המאמן הניו זילנדי לא כל כך הבין מה זה אבל אחרי שהתברר לו מה בדיוק זה יד ושם הוא הודיע ״שלא יקום ולא יהיה״. מסתבר שהנספח לא קיבל את דעתו והחליט שלא רק שיקום אלא שגם יהיה.

״בשלב זה״, הסביר לי גארת׳, ״כריס איבד את האופי השתקני שלו. הוא אמר לו שהוא יעשה דמורליזציה של השחקנים שלו ולמה לקחת אותם למקום נורא שכזה? מה ההגיון?״

על כך הודיע הפונקציונר שכל משלחת אוסטרית רשמית מבקרת ביד ושם. והוא אישית אחראי על כך והוא גם לא יקבל הסברים ממאמן ראגבי איך למלא את הפקודות.

״המממ…״, אמרתי, והוספתי ״המממ…״ במין מבט שאומר שאני מבין את המשמעויות התרבותיות.

״רגע. זה לא הכל״, הסביר לי גארת׳, ״בשלב זה כריס היה ממש עצבני. הוא התחיל לצעוק שכל השחקנים שלו סקוטים ואירים והם בכלל לא אשמים בסיפור המחורבן שבגללו הוקם המוזיאון הנוראי הזה. ולבסוף הוסיף ׳אנחנו בכלל הצלנו את העולם מכל הסיפור הזה שלכם׳״. וכאן אינני זוכר מה קרה ואם גארת׳ סיפר לי בכלל. אבל אפשר לשער שפניו של הפונקציונר האדימו והוא עזב את המקום. מן הסתם בזעם.

ואיך זה נגמר?

הנבחרת ביקרה ביד ושם.

15-3 לישראל.