Yuval Pinter

Click here to go see the bonus panel!

Hovertext:
May I just say that I'm really happy with how the fold in the burrito looks in panel 1.

ב'הארץ', כותבת נעה לנדאו על סיפורה של לארה אל-קאסם, פעילה אנטי ישראלית שנעצרה בנתב"ג בסוף השבוע האחרון, לאחר שניסתה להיכנס לישראל (וקיבלה לשם כך ויזה מהקונסוליה הישראלית במיאמי) במטרה ללמוד באוניברסיטה העברית. אל-קאסם כלואה כעת במתקן המעוכבים וממתינה לדיון בערעור שהגישה על ההחלטה לגרשה מהארץ.

לאחרונה התייחסנו פה לסוגיית מניעת הכניסה לארץ ולשכיחותה בעולם הדמוקרטי. פה אנו מבקשים להתייחס לנקודה אחרת בדיווחה של לנדאו: אחד המקורות מהם נלקח המידע על פעילותה של אל-קסאם, על בסיס מסמך של המשרד לנושאים אסטרטגיים שהגיע לידי לנדאו. וכך היא כותבת, תחת הכותרת 'חיפוש שטחי בגוגל ואתר ימין אמריקאי הם הבסיס לסירוב כניסה לישראל':

החיפוש כולל בעיקר את אתר הימין האמריקאי השנוי במחלוקת Canary Mission…

…המקור המרכזי, מהאתר של ארגון הימין Canary Mission שעוקב אחרי פעילים פרו־פלסטינים בקמפוסים בארה"ב…

האתר, שמצוי בימים אלה בלב מחלוקת ציבורית עזה בקהילה היהודית בארה"ב, מרכז מאז 2015 מידע על פעילים של תנועת החרם נגד ישראל (BDS) באוניברסיטאות… הפעילות ספגה ביקורת קשה גם מצד סטודנטים שפועלים למען ישראל, אשר הזהירו במכתב פומבי בתחילת השנה כי מדובר בארגון "בלתי מוסרי" ו"מזיק".

השבוע חשף האתר היהודי-אמריקאי "פורוורד" כי לפחות מאה אלף דולר מתקציב Canary Mission נתרמו דרך הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו… כמה שעות לאחר פרסום התחקיר הודיעה הפדרציה שהפסיקה לממן אותם.

התיאור של לנדאו את האתר Canary Mission הוא רווי בסופרלטיבים, רובם ככולם שליליים או מתיימרים להיות כאלה, ועולה מהם תמונה של עוול בלתי נסבל. הכיצד ייתכן להסתמך על מידע מ"אתר ימין" "שנוי במחלוקת", שפעילותו "סופגת ביקורת" על היותו "בלתי מוסרי ומזיק" וארגונים יהודיים מתנערים ממנו? וכך, מתייתר הצורך לאשש את הסופרלטיבים, לנמק מדוע הוא מכונה "אתר ימין", לתהות על מהימנות המידע המתפרסם בו או לתת לקורא מידע מינימלי על פועלו של האתר ושיטות העבודה שלו.

נעה לנדאו אכן לא עושה את כל אלה, ולשם כך אנחנו פה. סקירה של האתר, פרסומיו והביקורות המתפרסמות עליו מעלה כי מדובר במקור מידע אמין, וכי לחלק ניכר מהביקורת המוטחת בו אין בסיס.

מי אתם Canary Mission?

אתר האינטרנט Canary Mission הוקם ב-2015 במטרה לתעד "אנשים וקבוצות המעודדים שנאה כלפי ארה"ב, ישראל ויהודים בקמפוסים בצפון אמריקה". צוות האתר, השומר על אנונימיות מוחלטת (ובהחלט ניתן לבקר אותו על כך) חוקר, מתעד ומציג מידע אודות פעילויותיהם, התבטאויותיהם ופרסומיהם של אנשים וארגונים הפועלים נגד ישראל בקמפוסים האמריקנים.

לכל אחד מהאנשים שזכו בכבוד המפוקפק להיכלל באתר, נפתח פרופיל המאגד את המידע עליו. כל המידע נאסף ממקורות אינטרנטיים גלויים כגון הרשתות החברתיות, פרסומי תקשורת ופרסומי הארגונים עצמם. המקורות עצמם תמיד מוצגים לראווה או שניתנים להם קישורים.

במילים אחרות, Canary Mission פשוט מאגד מידע זמין הניתן לאימות ומרכז אותו במקום אחד. פרטיותם של האנשים המוצגים בו לא נפגעת (הם אלה שהסכימו לפומביות המידע מלכתחילה). אולם, ריכוז המידע עלול להוביל אותם לשאת בתוצאות מעשיהם והתבטאויותיהם אל מול המעסיק שלהם, מכריהם, או רשויות ההגירה הישראליות.

לעתים קרובות, המידע הנאסף באתר לא תואם את התדמית שמבקשים הסטודנטים והארגונים לשוות לעצמם- של אידיאליסטים תמימים המתנגדים לאלימות ולשנאה באשר הן. זה יכול להסביר חלק מהזעם המופנה כלפיו.

כך למשל, דו"ח שפרסם Canary Mission לאחרונה מאגד את הטקטיקות והרטוריקה בהן השתמשו פעילי 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' (SJP) באונ' ג'ורג' וושינגטון, בדרכם להעביר החלטה התומכת ב-BDS: בין השאר, הפצת שקרים נגד ישראל (כגון הטענה שישראל מבצעת ג'נוסייד ומרעילה את המים הפלסטינים בכדי לזרוע מוות בקרבם), איומים באלימות פיזית נגד "ציונים", קריאות להחרמת ארגוני סטודנטים יהודים ועוד.

תחקיר נוסף של Canary Mission אודות SJP  באונ' פלורידה גילה תמיכה נרחבת בטרור נגד ישראלים, כמו גם התבטאויות ותיאוריות קונספירציה אנטישמיות. עוד דו"ח על משתתפי האסיפה הלאומית של SJP חושף תמיכה נרחבת בטרור, בהשמדת ישראל ובשנאת יהודים.

מה לגבי האנשים להם נפתחו פרופילים ב- Canary Mission? להלן מקבץ אקראי מתוך הציוצים האחרונים של חשבון הטוויטר של האתר, בעת כתיבת שורות אלו: פרופסורית אמריקאית הטוענת כי "אינתיפאדות זה דבר טוב" ואין מה לפחד מהן; פעיל ימין קיצוני אנטישמי המאשימים את "היהודים השולטים בתקשורת" באונס וניצול קטינים; סטודנט המאחל לאמריקה להישרף; נשיא SJP באונ' ראטגרס, המייחל לבוא לפלסטין להשתתף באינתיפאדה; סטודנטית היוצאת כנגד פמיניסטיות התומכות בישראל; סטודנטית ופעילה שהשתתפה בהפגנה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית; פעילת BDS המצייצת נאצות בוטות כנגד יהודים.

יהיו מי שיסכימו עם חלק מההתבטאויות המתועדות על ידי Canary Mission, או יטענו כי הן חלק לגיטימי מחופש הביטוי. במקרה כזה, לא צריכה להיות בעיה עם תיעוד והבאת אותן התבטאויות כמות שהן, לידיעת הרבים. החשש העלול לעלות הוא לגבי פרסום סילופים, שקרים וטעויות. לשם כך צריך לבחון האם המידע המוצג באתר הוא אכן אמין.

מה שונאיו של Canary Mission אומרים עליו?

כיצד ניתן לבדוק אם Canary Mission מפרסם מידע שגוי או מזויף? הדעת נותנת כי אם ישנן דוגמאות לכך, הרי שהן בוודאי תופענה בדברים שכותבים מבקריו החריפים של האתר (והם רבים) או למצער, אצל האנשים המתלוננים על כך שהם מופיעים בו. לצורך כך, עברנו על עשרות כתבות, מאמרים ותחקירים שנכתבו על האתר. לא מצאנו ולו דוגמא קונקרטית אחת של פיסת מידע שהופיע בו והתבררה כלא נכונה. להלן כמה דוגמאות נבחרות מהזמן האחרון.

כתבה ב- Forward מספקת עדויות של פעילים שנחקרו על ידי הרשויות בכניסתם לישראל, ומציינים כי Canary Mission היווה מקור מידע של חוקריהם. הכתבה מצטטת את עורכת הדין אמילי שפר עומר-מן, שטוענת כי "המידע של Canary Mission הוא לעתים קרובות לא אמין, לא מלא ולא מדויק". עם זאת, הכתבה (ושפר עומר-מן עצמה) לא מציינת ולו מקרה אחד בו פורסם מידע שגוי באתר.

גם המכתב מאת סטודנטים פרו-ישראלים, אותו מציינת נעה לנדאו בכתבתה, ואף אתר אינטרנט בשם Against Canary Mission המוקדש כולו למחאה נגד האתר, אינם מספקים דוגמאות לפיסת מידע שגוי שפורסם על ידי Canary Mission. כתבות רבות נוספות ממשיכות במגמה של גינוי האתר בכינויים שונים, מ"רשימה שחורה" ועד "ארגון מקארתיסטי", אולם אינן מפריכות את המידע המתפרסם בו.

בחזרה ללארה אל-קסאם

לאור כל הסיבות שציינו, אין לפטור את המידע על לארה אל-קסאם שמופיע בפרופיל שלה ב- Canary Mission, בכך שבמדובר ב"אתר ימין שנוי במחלוקת" ולכן אין להתבסס עליו. האתר עצמו הוא מקור משני; המקורות הראשוניים מופיעים בפרופיל. כמו כל המידע המוצג באתר, הם נאספו ממקורות גלויים הניתנים לאימות.

האם יש למנוע כניסתה של לארה אל-קאסם לישראל, על בסיס המידע שפורסם עליה? זאת כבר שאלה אחרת.

פנינו לכתבת 'הארץ' נעה לנדאו עם טענותינו. להלן תגובתה:

עצוב שאנשי פרספקטיבה לא יודעים לזהות שמירכאות פירושן ציטוט. הדברים המיוחסים לי על אתר קאנרי נאמרו בשמם של סטודנטים, לא בשמי, והופיעו גם בידיעות קודמות ב״הארץ״ כפי שמוכיחות הראיות שצירפתי:

קישור 1

קישור 2

הערת הכותב: לצערנו, תגובתה של לנדאו אינה רלוונטית לביקורת שלנו עליה. כבר בתחילה נתנו ציטוט ארוך מהכתבה שלה, כולל המירכאות מפי הסטודנטים. בשום שלב לא יוחסו לא כאן דברים שהיא לא כתבה. כמו כן, הקישור לידיעה ב-JNS על מכתב הסטודנטים הופיע בביקורת שלי כבר בגרסה הראשונה שלה.

The post האמת על Canary Mission appeared first on פרספקטיבה.

שיחה לא מכוונת מהסלולרי.

תרגום שומר משמעות וצליל של “butt call” שקורה כשהטלפון פועל וסדרה של נגיעות לא מכוונות גורמות לכך שהטלפון מחייג למישהו.

“הלו. הלו. הלו? זה כנראה בת קול משמיים.”

“היי מאמי, איזה הפתעה, שיחה ממך באמצע היום? שוב בת קול?”

נתרם ע”י: עלי זהב.

By Ian Stewart

The language that people use to communicate online is in constant flux. People may have once written “haha” to indicate laughter but over time have adopted “lol” instead. Entire dictionaries and websites such as UrbanDictionary.com are dedicated to tracking the ebb and flow of the latest slang (i.e. nonstandard) words that propagate across online communities. These changes often seem arbitrary but may be predictable based on the context of how the words are used.

Such language change can be predicted from social processes such as membership turnover, where new members join an online community and bring in new words while old members leave and are forgotten. In general, it is assumed that a nonstandard word manages to “stick” based on how many people adopt the word. However, it is less often considered how a new word’s function can help predict its growth. If a word like “lol” can occur in a wide range of linguistic contexts, will that give it an edge to overtake competing words such as “haha”? Furthermore, can the word’s linguistic properties predict growth better than its social properties? This is a critical question that can help linguists understand language change, and it can also help social scientists understand the limits of social theory.

Below, we visualize frequencies of laughter words on Reddit over a 3-year period. We see that the laughter acronym “lmao” grew in frequency while the typical form for laughter “haha” declined, even though these words had a similar initial frequency.

How well can these patterns of growth and decline be predicted in advance, using data about the words’ usage?

Our work studies the growth and decline of non-standard words in Reddit, and we compare the relative importance of social and linguistic “dissemination” in explaining the growth and decline. Here, social dissemination refers to the relative number of Reddit users, communities and threads in which a word appears, normalized by the expected count of users, communities, and threads. Similarly, linguistic dissemination refers to the relative number of contexts in which a word occurs. For instance, the adjective “trashy” occurs in an unusually high number of contexts as compared to the abbreviation “lmao,” which usually occurs at the beginning or end of a sentence. Below, the word “kinda” occurs in a broad range of linguistic contexts as well as social contexts.

We leverage several statistical tests to compare the relative importance of social and linguistic dissemination, which include logistic regression, causal inference, and survival analysis. Overwhelmingly, linguistic dissemination is a better predictor of word frequency change than social dissemination.

Linguistic dissemination can differentiate a future growing word from a future declining word even when controlling for relative frequency. Furthermore, linguistic dissemination can accurately forecast the point of “death” for declining words (when “hehe” starts to fall out of favor, while social dissemination cannot forecast this as accurately. Although the models used are relatively simple from a machine learning perspective, they reveal new insight into patterns in language change.

The prediction results below reveal the success of linguistic dissemination as a predictor of word growth versus decline, using several months of data to train several logistic regression models. The linguistic dissemination model (f+L = frequency plus linguistic dissemination) outperforms the baseline system (f = frequency alone) and the social dissemination model (f+S = frequency plus social dissemination).

Future work should look into more fine-grained definitions of linguistic dissemination: does it make a difference if we count syntactic contexts rather than word contexts? It’s also worth considering other kinds of language change, such as the adoption of phrases (“like a boss”) rather than just words. If you want to make words like “fetch” happen, it may take more linguistic creativity than social acceptance.

Stewart and his advisor, Jacob Eisenstein, will be presenting their paper at the 2018 Conference on Empirical Methods in Natural Language Processing (EMNLP) which takes place October 31-November 4 in Brussels, Belgium.

The full paper is available on arXiv here.

From a menu in a restaurant in Oxford, Ohio:

What gives?  The rest of the translations of the soup dishes on this menu are not bad (fairly standard).  What happened with the last one?

David Costa, who sent in the photograph, explains:

When I asked the waiter what the last item was, he couldn’t describe it either. He just hemmed and hawed, gesticulated a lot and kept saying it included ‘flower’ (or ‘flour’?). I asked him to just translate the Chinese name and that didn’t work either. Ideas?

Google Translate offers "Home-cooked soup", which doesn't account for the main ingredient.  Bing Microsoft Translator has "Homemade pimple Soup", which is decidedly unappetizing.  Baidu Fanyi gives "Dough Drop and Assorted Vegetable Soup", which ignores the first part of the name and adds "Assorted Vegetable".

The problem is with gēda 疙瘩, which is one of those very cool, two syllable Sinitic words, neither of whose syllables means anything by itself (i.e., not only is it a disyllabic lexeme, it is also a disyllabic morpheme).  Furthermore, gēda 疙瘩 is highly polysemous, with the following meanings:  "pimple; knot; swelling on the skin; lump; nodule; blotch; a knot in one's body or heart (–> hangup; problem; preoccupation)".

I remember when my mother-in-law first made this soup and served it to the family, I almost didn't want to eat it because the name sounded as though it meant "zit soup" (it also looked fairly ghastly).  Note that both of the constituent sinographs of this word have as their semantic classifier the "sickness" radical, Kangxi number 104:  疒, pronounced chuáng or nè.  Usually, if you see a character with this semantophore, you know it's bad news, because it has to do with illness and malignancy.

When I encounter Sinitic words of this nature — lexically and morphemically disyllabic — especially if they have variant writings, in this case 疙垯, 疙墶, I tend to think that they may have arisen through dimidiation (perhaps of a consonant cluster) or other type of phonological expansion and that they may reflect a non-Sinititic background.  For those who might wish to pursue the origins of gēda (Pekingese variant gāda) 疙瘩, the following topolectal pronunciations may be useful:

Cantonese (Jyutping): gat6 daap3
Min Nan (POJ): kit-tap
Wu (Wiktionary): keq taq (T4)

One of my favorite Chinese expressions derived from gēda 疙瘩 is jīpí gēda 雞皮疙瘩／鸡皮疙瘩 ("goosebumps; goose pimples"), which I often experience when describing something deeply moving, eerie, or transcendent.

What the Chinese for the last item on the menu says is this:

jiācháng gēda tāng

家常疙瘩汤

home-cooked / home-style dough drop soup

You make it by mixing flour (that's what the waiter was trying to tell David) and water into a runny paste, then dropping it glob by glob, blob by blob into a pot of boiling water.  It's a kind of quick and dirty way to make pasta.

It's not "too hard to translate" after all, once you get over the gēda 疙瘩 ("hangup") of thinking that something that is supposedly edible also has pustular connotations.

Click here to go see the bonus panel!

Hovertext:
The secret to getting a home mortgage loan is to hold out your hands and say 'this many dollars please!'

Gojira!

Click here to go see the bonus panel!

Hovertext:
I hereby release Taco Bell to use this as an ad campaign.

Zeugmata Zeugmas are fun. We love them here on Dagesh Kal. Our inspiration at Language Log love them too (there's a list of posts here).

And yet, they might not be for everyone. Watch this snippet from John Oliver's August 5 show (17:17-17:34, or follow this link, or tell me how to embed non-YouTube videos on WordPress's new look).

I'm pretty sure the ad slogan mocked here is a moderately-clever zeugma on the verb try.

You see, to try (as in put to trial) a lot more often is a reasonable DA campaign promise (for those who are into that kind of thing). To try (as in, make an effort) harder fits just about any campaign.

Perhaps due to Oliver's (and his show's staff) low esteem of political ads, or the large variance between the frequency of the two meanings of try, or something I'm missing, he jabs at it as though both harder and a lot more often refer to effort.

Click here to go see the bonus panel!

Hovertext:
Then, Earth can wipe its nose with Enceladus.

As politics descends into dark comedy, comedians are getting serious about politics. It’s a worldwide trend: In America, late-night tv hosts are some of Trump’s fiercest critics. The Five-Star Movement founded by comedian Beppe Grillo is now a party in Italy’s new coalition government. And in Hungary, the Two-Tailed Dog Party uses graffiti, stencils, billboards and other forms of street art in a guerrilla war of sorts against the ‘illiberal democracy’ espoused by the right-wing government of Prime Minister Viktor Orban.

Founded in 2006, the Magyar Kétfarkú Kutya Párt (MKKP) is more than just a ‘joke party’. It uses absurd inversions of the government’s own slogans to combat the narrow nationalism – anti-immigration, anti-EU and generally anti-internationalist – currently holding sway in Hungary.

For the 2006 elections, the MKKP’s platform promised eternal life, world peace, a one-day working week, lower gravity, free beer and two sunsets a day (in various colours). The standard candidate fielded by the MKKP was a two-tailed dog called Nagy Istvan, the Hungarian equivalent of ‘John Smith’.

Other MKKP plans included building a great mountain to provide some relief (literally) on the otherwise very flat Hungarian Plain, and the promise, symbolised by this poster, to ‘Make Hungary Smaller Again’.

The Trianon Treaty of 1920 is still a sore point in Hungary: in dismembering Austro-Hungary, it reduced the Hungarian component of the Empire to 28% of its former size, and to one-third of its former population, stranding millions of ethnic Hungarians outside post-World War I Hungary.

This poster reverses the frustrated calls by Hungarian nationalists to enlarge the country to its former borders. Instead, it proposes a smaller version of the outline of ‘Greater Hungary’ as an even smaller version of the homeland.

Listing a number of arguments for its proposal, the poster proclaims: Let’s deattach unnecessary regions along the border! All of Hungary’s immediate neighbours get a piece: Austria (A), Slovakia (SK), Ukraine (UA), Romania (RO), Serbia (SRB), Croatia (HR) and Slovenia (SLO).

In 2009, the MKKP graduated from street art to street protest, gathering around 300 protesters to chant: “What do we want! Nothing! When do we want it? Never!”

In 2010, the MKKP attempted to field candidates in the race for mayor of Budapest, using slogans that parodied actual populist ones. The MKKP promised “Eternal life, free beer, tax-deduction!” and “More everything, less nothing!” Another poster slogan read: “We promise anything!”

As if to underscore that last point, the MKKP said it wanted to open up an interplanetary spaceport at Szeged, create a new animal species out of bits of extinct ones, and open up a Hungarian restaurant on Mars – to improve the country’s tarnished image across the solar system.

The MKKP has had difficulty obtaining the required registration to participate in elections, one judge finding the party too ‘flippant’ for official recognition. On September 8, 2014, the party managed to register for the local elections later that year just 16 minutes before the deadline – leaving it no time to nominate any candidates.

In the summer of 2015, at the height of Europe’s migrant crisis, the right-wing government of Viktor Orban launched an anti-immigration campaign with billboards proclaiming: “If you come to Hungary, you can’t take Hungarians’ jobs away!”

In response, the MKKP and others launched an ‘anti-anti-immigration campaign’, setting up more than 800 billboards with ironic slogans, in both Hungarian and English. Their messages: “Sorry about our Prime Minister”, and “Feel free to come to Hungary, we already work in England anyway!”

The MKKP doesn’t just target Hungary’s political elite, but also its public institutions. The Hungarian State Railways unsuccessfully sued the MKKP for stickers proclaiming: “Our trains are deliberately dirty” and “Our trains are deliberately late”.

Absurd humour may be one of the last weapons of the liberal, internationalist elements in the Hungarian political spectrum. The MKKP is one of its focal points. The ‘anti-anti-immigration’ billboard campaign was funded by public collection: at 33 million forint (about $120,000), it received 10 times more than originally projected.

However, the absurdist strain is not a mass movement, at least not yet: a February 2016 poll indicated the MKKP commands just 1% support among the Hungarian general population. Still, the Two-Tailed Dog Party persists. In the run-up to the October 2016 referendum on migrant quota, the MKKP mocked the government’s anti-immigration platform, putting up posters with slogans such as:

• “Did you know there’s a war in Syria?”
• “Did you know that one million Hungarians want to emigrate to Europe?”
• “Did you know that in the Olympics, the biggest threat to Hungarian participants comes from foreign competitors?”

To protest against the referendum, the MKKP asked voters to spoil their ballot; they even released an app that voters could use to snap and publish their invalidated ballots – for which the party received a $3,000 fine. Eventually, 6% of the results were deemed invalid.

At the parliamentary elections in 2018, the party got 1.73% of the votes, still not enough to obtain a seat in the Hungarian parliament.

Map found here at A Map A Day.

Strange Maps #925

Got a strange map? Let me know at strangemaps@gmail.com.

Click here to go see the bonus panel!

Hovertext:
Physicists would love Heaven if they ever went there.

תודה ליואב