Yuval Pinter

‫ Tweet This! Email this via Gmail Share this on Facebook Get Shareaholic‬

בקרו באתר להנפצה במלואה

Via

As we have frequently noted here on Language Log, science stories on the BBC News website are (how to put this politely?) not always of prize-winning standard with respect to originality, timeliness, reliability, or attention to the relevant literature. In fact some of them show signs of being written by kids in junior high school. Way back in 2006 Mark Liberman commented on a BBC News story about the notion that dolphins have and use "names" for each other. He expressed skepticism, but the BBC forged ahead without paying any heed, and today, more than seven years later, we learn from the same BBC site once again that Dolphins 'call each other by name'. Yes, it's the same story, citing the same academic at the University of St Andrews, Dr Vincent Janik. (Mark's link in 2006 was unfortunately to a Google search on {Janik, dolphins}, which today brings up the current stories rather than the ones he was commenting on then.) And you don't need to leave the BBC page to see that the story contradicts itself.

"Scientists have found further evidence that dolphins call each other by 'name'," we are told in the first line. Moreover, says the article, "It had been-long suspected that dolphins use distinctive whistles in much the same way that humans use names." (It was mainly Dr Janik and the BBC who suspected this; Mark Liberman and Language Log did not.) What the scientists did according to this new report was to capture the signature sound (the specific typical whistle noise) of each individual in a group of wild bottlenose dolphins and play the sounds back to the group. And what happened?

The researchers found that individuals only responded to their own calls, by sounding their whistle back.

Now, think about that. If you call out "Geoff Pullum!" in a crowded street, and I'm there within earshot, I'm likely to turn round and look at you. But what I am not likely to do is yell "Geoff Pullum!" back at you.

The very description in the article of what happens when a dolphin hears their own signature whistle reveals that signature whistles do not function anything like names. It sounds analogous to a study of dog behavior finding that if you play Fido a recording of his own bark, he will bark.

As Mark said back in 2006, "It would be stupendous to learn that dolphins use such identifying calls in some of the ways that humans use names, e.g. to call for others by name, to refer to absent third parties by name, and so on." That is how names are used in human communities. But this article clearly refutes the idea that it happens in bottlenose dolphin communities.

What's sad is not just that so many journalists (even in the news section of Nature (8 May 2006), for example) stupidly talked that way in 2006, but that seven years later no one has learned a thing, and Mark's careful explanation on Language Log has not been heeded, and Dr Janik is still attracting press attention with obviously spurious claims about naming behavior, and the BBC is still scouring the junior high schools for interns who will continue to write this sort of popular drivel for them.

Everybody makes stuff up about language, as we have pointed out literally thousands of times here; but dolphinology is meant to fall within biology. To find patently obvious twaddle about communication emerging from a university School of Biology is even more alarming than seeing (as we do every day here at Language Log Plaza) that typically nobody in the media gives any credence to the idea that linguists might know a thing or two about language and communication.

What we know about names in English is briefly summarized in The Cambridge Grammar of the English Language (CGEL), pages 515 to 523 (the bit about addressing people by their name is on pages 522-523). Take a look, if you have access to CGEL. It may surprise you. It's intricate, and tricky in syntactic as well as semantic and pragmatic ways. And absolutely nothing the remotest bit like it is found among Tursiops truncatus or any other kind of cetacea.

I should add that the article in Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS) that the BBC is talking about, by Stephanie L. King and Vincent M. Janik, is entitled "Bottlenose dolphins can use learned vocal labels to address each other." That really is a ridiculous degree of analogizing to human behavior. PNAS should be ashamed of itself too.

Stephen in Maryland build this contraption after his sixth or seventh soda was stolen out of the office fridge. “My boss told me there was nothing I or he could do about it,” Stephen says, but he thought he’d give it a shot anyway. “I went a little overboard,” he admits, “But so far, no one’s been able to defeat the system.”

related: Creative approaches to food thievery

Piled Higher & Deeper by Jorge Cham		www.phdcomics.com
title: "Zeno's Paradoc" - originally published 7/19/2013 For the latest news in PHD Comics, CLICK HERE!

טוב, מכיוון שאני בחוץ לארץ בעיקר קראתי שנה שלמה על פריצת הדרך המקצועית שמתרחשת במכבי תל אביב, אבל אתמול ראיתי את זה בפעם הראשונה בחי באיצטדיון. מול גיור בהונגריה. וזה היה מרשים מאד. מה הרשים אותי? שבדקה החמישית של משחק חוץ באירופה באמצע יולי למאמן חדש כל הקבוצה לחצה בחצי המגרש של היריב אחרי שאיבדה את הכדור.

מה שעוד הרשים אותי שלא ראיתי כדרורים מיותרים – מחלה כרונית של הכדורגל הישראלי. והדבר השלישי שהתרשמתי ממנו הוא שפאולו סוזה הוא אדם נעים. שוחחתי איתו במסיבת העיתונאים בסיום והוא לא השתמש במילה "הוכחתי" או "הוכחנו" – אז מיד חיבבתי אותו!

מכבי תל אביב לא המציאה משהו חדש בכדורגל. היא בסך הכל עובדת בשקט. כשהקבוצה נראית כל כך טוב באמצע יולי, ברור שזה בגלל שסוזה לא ביצע מהפכות אלא המשיך בקו של קודמו ובעצם הקו של קרויף.

אבל נדמה לי שמכבי תל אביב הצליחה לנטרל מהמערכת שלה שלושה רעשי רקע מאד מפריעים בכדורגל הישראלי. אוהדים, תקשורת ושחקנים בכירים. בעל הבית בחוץ לארץ, המנהל המקצועי משתייך למשפחת קרויף, המנג'ר זר. סיוט למקורבים, גורמים בכירים, אינטרסנטים ושאר בוחשים בצלחת.

נזכרתי באבי נמני, ויותר נכון באבי-נמניזם שכילה כל חלקה טובה במכבי. וזה נראה פתאום כל כך מזמן.

OH GOD IT'S ALMOST SDCC TIME. We're boothing with Overdue media at 2300 and I'll be there Fri and Sat!

אתמול, קצת אחרי השעה 16:00 ממש עם תחילת הדיונים במליאת הכנסת ניגש אל ח"כ יריב לוין עוזר פרלמנטרי עם פתק צהוב ביד. לוין, יו"ר הקואליציה, המנסה לנהל קואליציה מפוצלת ומורכבת, קרא את הפתק ומיד השיב לעוזר: "תגיד לה שבשום פנים ואופן לא. אני לא מסכים לקיזוז. השר שי פירון כבר התקזז עם ח"כ חנין זועבי. אני לא מסכים." כמה דקות חלפו, העוזר שב, ולחש משהו על אוזנו של לוין. "היא לא נמצאת בבניין? זה לא מעניין אותי. שתגיע, אני לא מאשר קיזוזים."

יותר מאוחר נודע לי, שמבקשת הקיזוז, השרה יעל גרמן, אכן מיהרה חזרה לכנסת ולא נעדרה מן ההצבעות אתמול במליאה, זאת על אף שסיכמה עם ח"כ סתיו שפיר (העבודה) שהיתה חולה אתמול שהצבעותיה יקוזזו. את השר פירון דווקא לא ראיתי אתמול בעת ההצבעות וזאת למרות שזועבי, נכחה גם נכחה במליאה (אך יתכן שלא הצביעה, איני בטוחה).

"אני משתגע מן הקטע הזה" אמר לי לוין "בכל הקדנציה הקודמת שלי בכנסת, 4 שנים, לא התקזזתי יותר משלוש פעמים. הם בקושי התחילו לעבוד. אני חושש שאנשים לא מבינים לאיזה מטרה הם הגיעו לכאן. רק התחלנו את הקדנציה וכבר כולם נעדרים ומבקשים קיזוזים."

סערת הקיזוזים, שהתחילה בעקבות החלטת יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ' שמפלגת העבודה לא תקזז אף אחד, גם לא את ח"כ קארין אלהרר הנמצאת בחופשת לידה – מסרבת לרדת מסדר היום. גורמים בקואליציה שיבחו אתמול את ח"כ אראל מרגלית (העבודה) על עמדתו הפומבית (הפייסבוקאית) נגד יחימוביץ'.

אך אולי כדאי להם, בקואליציה, שלא להסתמך יותר מדי על חברי כנסת מצידו השני של המתרס, אלא לרכז את חברי הכנסת של הקואליציה, בעיקר הטריים שבהם, ולהסביר שוב את משמעות הסכמי הקיזוז ואת כללי ההיעדרות. זה יכול למנוע מבוכות וחוסר הבנה. למען הסדר הטוב, ועד שהם יעשו סדר בינם לבין עצמם, הנה שוב: קיזוז בהצבעות כלליות במליאה הוא בין חברי כנסת מן האופוזיציה לבין חברי כנסת מן הקואליציה.

לדוגמא, ח"כ רות קלדרון (חברת הקואליציה, יש עתיד) מיהרה להשיב אתמול לבקשת ח"כ יוני שטבון (חבר קואליציה, הבית היהודי) לקיזוז הצבעותיו כאשר הוא נעדר מן הכנסת בשעות מסוימות כדי להתייצב באזכרות של חייליו. אלה הן השעות בהן מצביעים בכנסת אי אמון, ועל כן, אין שום טעם לקיזוז, אלא אם מדובר בקיזוז בין קואליציה לאופוזיציה.

 מיכאל (מייקי) זילברג, דובר ח"כ קלדרון מסר בתגובה: "ח"כ קלדרון הציעה לח"כ שטבון להחליפו בתורנות סגן יו"ר הכנסת בעקבות פניה אישית שקיבלה ממנו המבקשת ממנה להחליף אותו בתורנות סגני יו"ר הכנסת כיו"רים במליאה. ח"כ קלדרון נענתה לבקשתו של ח"כ שטבון שיצא לאירוע זכרון. במקרה זה, כמו במקרים אחרים, חברי 'יש עתיד' מרבים לבוא ולסייע לחברי הבית במקרים בהם נדרשת ערבות הדדית. מיותר לציין שהמילה 'קיזוז' כוונתה היתה בקיזוז תורניות."

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, בהארץ

"As an adolescent I aspired to lasting fame, I craved factual certainty, and I thirsted for a meaningful vision of human life - so I became a scientist. This is like becoming an archbishop so you can meet girls."

In case you haven't already seen it, here's a news story that KTVU-TV in San Francisco ran on Friday, purporting to give the names of the four pilots of the Asiana plane that crashed at SFO on July 6:

Apparently the linguistically and ethnically offensive joke started as a newsroom prank, but someone took it seriously, and a summer intern at the FAA "confirmed" the names over the phone. (Presumably the "confirmation" was something like "Good one, man! Oh yeah, right, those were totally the names, no question about it. Heh.")

According to Daniel Arkin, "Asiana Airlines considering legal action over racially offensive fake pilot names", NBC News 7/14/2013:

Asiana Airlines is weighing legal action after the National Transportation Safety Board mistakenly confirmed to a California television station fake, racially offensive names for the pilots of the flight that crashed last week in San Francisco.

The Friday report on Oakland TV station KTVU, which used four erroneous and racially charged names for the pilots of Flight 214, seriously damaged the reputation of the four pilots and the company, according to Ki Won Suh, a public relations representative for Asiana Airlines.

Suh said that Asiana Airlines is, for that reason, “considering legal action” against KTVU and the NTSB. It was not immediately clear Sunday what legal recourse the airline was mulling.

It's amazing that this made it onto the air. "Sum Ting Wong" indeed.

 

שישו שישו! קרובים קרובים חזרה לערוץ 23, להרצת הסינדיקציה האולי 30 שלה. במסגרת כך הקלטתי לי מספר פרקים נבחרים ואני צופה בהם כשלענבל זה לא מפריע יותר מדי. אחד האלמותיים שבהם (למרות שתאכלס כולם אלמותיים) הוא פרק 3, "המכונית", הידוע בכינויו "הוצ' רכב". אז על הכתוביות שלו (עברית לעברית זה לא תרגום, אלא שקלוט כמדומני) אפשר לפרסם סדרת פוסטים, אך במקום זאת רק אסבר את עיניכם עם המקרים הבולטים ביותר של מל"ז. שופופו:

• מה לא נאמר על השאילה הפונטית של hand-break(s) הלועזית ל-"אמברקס" העברי. אז זהו, שכנראה עדיין לא נאמר שיש מי שאצלו לא מדובר בסוף המסלול. הנה, משקלטי הפרק הלז מפליאים בהוספת ר' פנימית (יש לציין שהשחקנים אומרים "האנדברקס" פאר אקסלנס) ונותנים ב-"ארמברקס". כן כן. יש בזה משהו חמוד, כמובן, זה מחזיר אותנו לשדה הסמנטי של הגפיים העליונות. יכול באמת להיות נחמד לראות מישהו מנסה להרים בלם-יד עם הזרוע. (יש בפרק גם "ברקסים", אגב, למקרה שתהיתם. אבל שם זה גם נאמר.)

• מכירים את זה שהכתוביות מנסות ללמד את הדוברים איך לדבר, או לפחות לבאר את המונחים במקום סתם לחזור על הדיבור עצמו? אז אותה נשמה טובה דאגה להמיר את כל האזכורים של המילה "שקל" בתיבה "ש"ח". אמאמא, הפרק צולם ושודר ב-1983, עת ההילך החוקי במדינת ישראל היה שקל. ישן. הש"ח הוכנס לשימוש רק בשלהי 1985. הם אפילו מדברים בפרק פה ושם במונחי לירות וגרושים, כמי שטרם התרגלו למעבר מלא"י לשקל.

טוב, ענבל בוכה. נמשיך בהזדמנות.

תויק תחת:כשל, עברית, ראיתי-שמעתי, שאילה, תיקון-יתר, תרגום

The day before her birthday, Emily in Baton Rouge was lamenting the fact that her husband had never once surprised me with a cookie cake. (Hint, hint.)

The next day, her husband “surprised” her with what Emily called “quite possibly the best present I’ve ever received — not only hilarious, but delicious as well!”

Meanwhile, writes Chanisa in Danbury, Connecticut: “This is what my husband wrote on my birthday cake after I nagged him about it for a week.”

related: I don’t want to hear another damn word about flowers

Via

New Cyanide and Happiness Comic.

Arika Okrent, a longtime LH favorite (see this post), has a mental_floss post called "4 Changes to English So Subtle We Hardly Notice They're Happening," and it's just the kind of language reporting I like to see, focused on something other than the usual funny-word or dubious-press-release material. She starts off:

Everyone knows that language changes. It's easy to pick out words that have only been recently introduced (bromance, YOLO, derp) or sentence constructions that have gone out of style (How do you do? Have you a moment?), but we are constantly in the middle of language change that may not be noticeable for decades or even centuries. Some of the biggest and most lasting changes to language happen slowly and imperceptibly. The Great Vowel Shift, for example, was a series of pronunciation changes occurring over 350 years, and not really noticed for over 100 years after that. It resulted in an intelligibility gap between Modern and Middle English and created the annoying misalignment between English pronunciation and spelling. But it was impossible to see while it was going on.

These days, however, it is possible to spot subtle linguistic changes by analyzing large digital collections of text or transcribed speech, some of which cover long periods of time. Linguists can run the numbers on these large corpora to determine the direction of language use trends and whether they are statistically significant. Here are 4 rather subtle changes happening in English, as determined by looking at the numbers.

And she goes on to discuss the increasing use of "-ing" complements, the progressive tense, the modals "going to," "have to," "need to," and "want to," and the "get" passive. Fun and educational!

"If one morning I walked on top of the water across the Potomac River, the headline that afternoon would read "President Can't Swim"."

"'ידיעות אחרונות' פנו אליה, והיא לא עבדה על אף אחד", אומר מושיק טימור, שבביתו התקיים הראיון עם גילה צימרמן, שהוצגה בעיתון כ"סטנדאפיסטית הבדואית הראשונה"; "ידיעות אחרונות": "אנחנו עיתון רציני ואנחנו לא עושים פה בדיחות"

Via

Brilliant.
Via

דגש קל, עם האצבע על הדופק. פחות מחודש עבר מאז הכתבה הזו של צחי הופמן בגלובס על רכישת ואזֶה, וכבר אני פה לתהות על המשפט העקום הזה:

לוין, איש צנוע מאוד שמסתובב עם מכנסיים ובאופן קבוע עם חולצה של ווייז, טוען שיש לו רגשות מעורבים בעקבות העסקה עם גוגל.

כן. אחת הפסוקיות המבולבלות. לקח לי די הרבה זמן להבין מה הכתב רוצה להגיד בתיאור הזה. נדמה לי שהרעיון הוא "מסתובב עם מכנסיים" במובן של מכנסיים-פשוטים-להביל-מחליפה, ו-"מסתובב באופן קבוע עם חולצה של ווייז" (אחד התעתיקים-האיומים-שלא-באשמתם, אגב), גם כי מדובר בבגד פשוט וגם כי כך הוא מפגין גאוות יחידה. הבעיות כאן, רבות מספור. סתם. לא רבות מספור. נוכיח ע"י ספירתן, מהקלה לכבדה:

1. חזרה על מילת היחס "עם" בשני החלקים המחוברים של "מסתובב" לא עובדת טוב. ניקח דוגמא בלי שאר הבעייתיות במשפט הזה: "אחשוורוש מסתובב כל היום עם שרביט זהב ביד וכתר על הראש" עדיף על "מסתובב כל היום עם שרביט זהב ביד ועם כתר על הראש", למרות ששניהם בסופו של דבר בסדר. אני מרגיש שה-"עם" השני קצת מיותר. אבל זה באמת נסלח.
2. ה-"באופן קבוע" הזה תקוע באמצע החיים. אז יש לנו שני צירופים משלימים של "מסתובב", אין זה אומר שאפשר לשים רק באחד מהם תואר הפועל, ועוד דווקא בשני. "יובל הלך לעבודה ובמהירות לבנק". איחס. השוו עם "יובל הלך במהירות לעבודה ולבנק" (ואז זה במהירות לשניהם) ועם "יובל הלך בזהירות לעבודה ובמהירות לבנק" (ואז לפחות שני הצירופים מלווים בתיאור).
3. התוצאה היא שקיבלנו את היחידה המגוחכת "מסתובב עם מכנסיים", כאילו שיואו, הוא לא מעביר את יומו בתחתונים.

ייתכן שהכתב התחיל במשהו בסגנון "איש צנוע מאוד שמסתובב עם מכנסיים וחולצה של ווייז", ייתכן שהפריע לו שמשתמע שהמכנסיים גם הם של וויז, ייתכן ש-"מסתובב עם" לא הרגיש לו מספיק שגרתי והוא החליט להוסיף "באופן קבוע" (כבר טעות, "מסתובב עם" בהחלט מעביר שגרה) ולא כל-כך שם לב איפה, ייתכן שאחת מההוספות האלה גררה את ה-"עם" השני. ייתכן שחלק מהטעויות שמניתי כהיתכנויות הן של עורך/ת.

בכל מקרה, השתמשתי בקטגוריה של "עריכה לשונית בחינם", אז להלן הצעתי: אם המכנסיים הם חלק קבוע מהתלבושת, ניתן לכתוב "איש צנוע שמסתובב באופן קבוע עם מכנסיים רגילים וחולצה של ווייז" (יש שם אפילו חרוזונצ'יק), ואם לא אז פשוט "איש צנוע מאוד שמסתובב באופן קבוע עם חולצה של ווייז". וכך נכסה גם את המקרה שיש לו גם כמה חצאיות בקולקציה.

[תודה לאסף]

תויק תחת:עברית, עריכה לשונית בחינם, תחביר

תביעה ייצוגית נגד חברת הכבלים בשל גביית כספים שלא כדין מלקוחות המבקשים להתנתק הסתיימה בפשרה: הוט תעניק למנויים הטבות ופיצויים בשווי מיליוני שקלים

על מה מוציאים כל-כך הרבה כסף בערוץ 1? נתחיל מזה שג'ניפר אניסטון מגלמת את כתב המפלגות בועז שפירא

archive - contact - sexy exciting merchandise - cute - search - about
← previous	July 3rd, 2013	next
July 3rd, 2013: Adventure Time Vol. 3 is out! I wrote this book. It has lots of awesome comics in it! I recommend you read it and hope that you enjoy the experience! secretly, it was the final art all along One year ago today: I call my tale, Elijah Who Never Did It Used To Be Cool But Now He Got Old – Ryan

Chelsea in Canada was biking past her neighbo(u)r’s lawn when she saw this sign, and the sheer Canadian-ness of it made her laugh so hard she nearly fell off her bike. (Chelsea then apologized to her handlebars, the asphalt, and the world in general before snapping this photo and continuing, politely, on her way.)

Happy Belated Canada Day, everyone!

related: Canadian is Angry; Still Says “Thank You”

 

New Cyanide and Happiness Comic.

הלובי למיגור הזנות בישראל לא היה משתלט על השיח הציבורי בסוגיה אם העיתונות היתה עושה אפילו רק את הדבר הפשוט הזה: להקשיב לזונות, לא רק לדוברות במינוי עצמי בשמן

New Cyanide and Happiness Comic.

רוצים לקרוא על נתונים השוואתיים בין ישראל למדינות ה-OECD? נשלחו לתקשורת באמברגו לפרסום מחר בצהריים, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

ארגון ה – oecd מפרסם נתונים השוואתיים בין ישראל לבין מדינות החברות בארגון – אמברגו יום ה’ 27/6/13 בשעה 12:00‎

להורדה (PDF, 1.3MB)

להורדה (DOC, 127KB)

The post שוברים אמברגו // נתונים השוואתיים בין ישראל לחברות ב-OECD appeared first on חדר 404.

תיק תקשורת | דורון רוזנבלום מדבר על פרישתו מ"הארץ"