Yuval Pinter

'ישראל היום' קובע ששבע מתוך תשע האוניברסיטאות הציבוריות בקליפורניה החליטו להחרים את ישראל. בפועל האוניבסיטאות לא החליטו להחרים, אבל פאניקה כנראה מוכרת יותר. 'ישראל היום': אין תגובה

 

 

לקוראי 'ישראל היום' יש בהחלט סיבה לדאגה ולעגמומיות. על פי העיתון, ("הולכים נגד החרם", 9.9) כמעט כל האוניברסיטאות הציבוריות בקליפורניה, שבע מתשע, הן אנטי ישראליות במובהק. כך ב'ישראל היום':

זה מה שקורה, למשל, במדינת קליפורניה, האוחזת באחת הכלכלות הגדולות באמריקה. לא פחות משבע מתוך תשע האוניברסיטאות הציבוריות הפועלות בתחומה אימצו קו אנטי־ישראלי מובהק, וזאת לאחר שהפכו למעוז של ארגוני ה־BDS

ויש גם דוגמאות:

קחו לדוגמה את אוניברסיטת ברקלי, הנחשבת לפוליטית ורדיקלית. בהצבעה שהתקיימה בה כבר לפני שנתיים, הוחלט להחרים את ישראל. שנה לאחר מכן הצטרפה לחרם זה אוניברסיטת UCLA, ובאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס (אזור חקלאי בצפון המדינה) החליטו על הימנעות מהשקעה בישראל בהצבעה דומה…את התמונה העגומה משלימות האוניברסיטאות הבאות: סן דייגו, ארווין, ריברסייד וסנטה קרוז

מה מבין הקורא הסביר? שהאוניברסיטאות עצמן החליטו להחרים את ישראל. האומנם?

לא. באוניברסיטאות הנזכרות אכן העבירו ארגוני סטודנטים החלטות ברוח החרמת ישראל, אולם אלו הובילו להצהרות רשמיות מצד המוסדות האוניברסיטאיים, הדוחות את הצעות הסטודנטים באופן ברור ונחרץ. הצהרות ארגוני הסטודנטים נשארו ברובן סמליות בלבד.

חזרה לדוגמאות בכתבה: באוניברסיטת ברקלי, החליט ארגון הסטודנטים להחרים חברות המקיימות יחסי מסחר עם צה"ל. בתגובה פרסם נשיא האוניברסיטה הודעה כי הוא מאוכזב מההחלטה וכי ההחלטה "לא מקדמת את השלום".  ב-UCLA החליט ארגון הסטודנטים החלטה דומה. תגובת נשיא האוניברסיטה: האוניברסיטה מתנגדת לכך. כנ"ל בסן דייגו ובאוניברסיטת ארווין (תגובת הנשיאה "הצעות מסוג אלו לא יישקלו"). באוניברסיטת ריברסייד  הצביעו הסטודנטים על הצעה דומה פעמיים, ותגובת ההנהלה הייתה כי האוניברסיטה מחרימה רק מדינות אשר הממשל האמריקאי מכריז שהן מבצעות ג'נוסייד. גם בסנטה כרוז הצביעו הסטודנטים פעמיים, וזאת לאחר שנשיא האגודה הטיל ווטו על ההצעה הקודמת.

בפועל, אין כיום אף מוסד אקדמי בארה"ב שאימץ מדיניות של החרמת ישראל. יוזמות הסטודנטים דווקא מובילות להצהרות בדבר שלילה מוחלטת של ניסיונות החרם. לעת עתה, מוגבלים החרמות להצהרות של איגודי סטודנטים ולמספר קטן של איגודים אקדמאיים מקצועיים, וכאמור אין מגמה שסותרת את המצב הזה.

ניתן לראות את כל ההחלטות ותוצאות ההצבעות באתר של עמותת "עמך".

יצויין כי על פי הדו"ח החדש של ארגון "Israel on Campus Coalition", מספר האירועים של הבי.די.אס, נמצא בירידה תלולה בקמפוסים בקליפורניה בשנת 2015.

'ישראל היום' בחרו שלא להגיב

Ray Norris, "Why old theories on Indigenous counting just won’t go away", The Conversation 9/5/2016:

Last year researchers Kevin Zhou and Claire Bowern, from Yale University, argued in a paper that Aboriginal number systems vary, and could extend beyond ten, but still didn’t extend past 20, in conflict with the evidence I’ve mentioned above.  

As a physicist, I am fascinated by the fact that the authors of this paper didn’t engage with the contrary evidence. They simply didn’t mention it. Why?  

Although my training is in astrophysics, I have for the last few years studied Aboriginal Astronomy, on the boundary between the physical sciences and the humanities, and I am beginning to understand a major difference in approach between the sciences and the humanities.

There was some conversation about this article on Claire Bowern's FaceBook page, including these comments:

There needs to be a special term for when a physicist "explains" something

Physisplaining, I would say. Ack, this is bad. So you publish a peer-reviewed article on something, and he writes something more like a blog post saying how his kind of science is the only real kind of science, and all those wishy-washy things that call themselves science don't bother looking at the data. "In humanities, the data is often much more dependent on the skills and interpretation of the researcher." Sure.

There's a doubly special kind of physicsmansplaining that talks about disputing your point with data but doesn't present any data.

"I have a vaguely remembered anecdote that thoroughly refutes you foolish humanities types"

Phys-splaining. Keeps the monosyllabic prosody of the model.

But the best comment, in my opinion, was the link to an old SMBC strip from 3/21/2012, which we noted back when it appeared:

We've had occasion from time to time to comment on similar episodes, e.g. "Word string frequency distributions", 2/3/2013 — though that example involved dubious interpretations of large bodies of undigested data, rather than arrogant inference from half-remembered anecdotes, and therefore would be more appropriately critiqued by this xkcd strip, also noted in a comment on Claire's FaceBook post:

Mouseover title: "If you need some help with the math, let me know, but that should be enough to get you started! Huh? No, I don't need to read your thesis, I can imagine roughly what it says."

"I can forgive Alfred Nobel for having invented dynamite, but only a fiend in human form could have invented the Nobel Prize."

"Those who speak most of progress measure it by quantity and not by quality."

“is ‘bisexuals’ referring to the entire sample or those who identify solely as bisexual?”

Hovertext:
Sorry, you're not allowed to be a plumber until you've completed 14,000,000 hours of apprenticeship.

New comic!
Today's News:

שואלת הקוראת לימור: מה זה בעצם "אח על מלא" ו-"על מלא"? איך הביטוי נוצר ואיך הוא התפשט?

שאלות טובות. תשובות חותכות לא יהיו לי, אבל ננסה להבין לפחות את היקף התופעה, בתקווה שקוראינו יוכלו לעזור. למי שלא מכירים, "אח על מלא" הוא אח על אמת, בחור זהב, כפי שאפשר לראות בראש ובראשונה בשיר של אודימן מ-2014:

קצת קשה לתאר מה זה בדיוק "אח על מלא". שאלות כמו זו של לימור נפוצות למדי וברשת ניתן למצוא הודעות מ-2012 בהן אנשים שואלים מה בעצם משמעות הביטוי ותשובות שמתקשות להסביר אבל מבהירות שמדובר במשהו טוב.

די ברור שבמקור הביטוי התייחס לאחים וחברים, אבל מאז הוא התרחב. כשירות לציבור, הרי רשימה חלקית של דברים שהם אח על מלא כפי שמצאתי במרשתת: רוני דניאל, נפתלי בנט, ממציא ה-LSD, ולראות סרטוני יוטיוב עם חבר בקיוסק. הפרסומת הזו לחטיף נקראת למשל "אח על מלא", ולא "אחשלו" או נסיון אחר של הקופירייטרים להתחבר לשפת-הנוער.

כמו שיש "אח על מלא", יש אחות על מלא (ביולוגית וגם בסטארט-אפ), אמא על מלא וסבא על מלא. יש גם שני הורים על מלא, גם כאן בטור שכנראה מנסה לקרוץ לשפת הנוער ויוצא קצת יותר מדי מילולי, שלא לומר טרחני.

עושה רושם שהביטוי מוגבל ליחסים של קרבה מסורתית. אפשר למצוא הופעות שונות של "דוד על מלא", "אחיין על מלא" ו-"נסיך על מלא". לא מצאתי "אבא על מלא", אולי במקרה ואולי כי האב מסורתית פחות חם מהאח או האמא? באופן פחות מפתיע לא מצאתי "שוער על מלא" (בנסיון לדבר על שחקן כדורגל) וגם לא "שר על מלא" או "ראש ממשלה על מלא".

אז עד כמה הביטוי "על מלא" קיים לבדו? קצת יותר קשה לתת תשובה על סמך חיפושי רשת. מישהו אוהב את רני רהב על מלא, אבל בגדול לא נראה לי ש-"על מלא" תפס. להתרשמותי גם הביטוי השלם כבר לא נפוץ כמו לפני כמה שנים: לא מצאתי טוקבקים בסגנון "אלאור אזריה הוא אח על מלא" (מה שכן, בתגובות כאן אפשר לראות שהצל הוא אח על מלא).

מאיפה כל זה בא? קשה לדעת. הביטוי "על ריק" קיים בסלנג כבר תקופה ארוכה, אבל אם זה היה המקור, היינו מצפים להרבה הופעות של "אח על ריק" שרק אחריהן ההנגדה ל-"אח על מלא" הייתה צצה. לפחות ברשת יש מעט הופעות של "אח על ריק", ובכל אופן הרבה פחות ממה שהיינו מצפים אם שני הביטויים היו אמורים להיות מקבילים. אפשרות אחרת היא שהמקור הוא בביטוי "על אמת" שעבר שינוי קל. הבעיה כאן היא שהביטויים שונים בהגייה: ב-"על מלא" הטעם מלרעי (על הלמ"ד) וב-"על אמת" הטעם מלעילי (על האל"ף), מה שמקשה לקשר ביניהם.

ניתן אם כך את זכות הדיבור למגיבינו (מגיבים על מלא!) כדי לשמוע השערות נוספות.

[ת' ללימור]

“You should consider consulting a competent statistical adviser.”

Dilbert readers - Please visit Dilbert.com to read this feature. Due to changes with our feeds, we are now making this RSS feed a link to Dilbert.com.

Via

"Thomas Jefferson once said, 'We should never judge a president by his age, only by his works.' And ever since he told me that, I stopped worrying."

“And finally comes the conclusion, which is the intellectual equivalent of bubblegum.”

-

"Pilot Fish Project English Channel crossing bid begins", BBC 8/5/2016. Turns out this is two French guys aiming to cross the channel in a home-made pedal-powered submarine:

Two men attempting to cross the English Channel in a pedal-powered submarine have begun their journey. French engineers Antoine Delafargue, 33, and Michael de Lagarde, 36, plan to travel 135 nautical miles (250km) from Plymouth to St Malo. The vessel, which the pair designed and built themselves, left on Friday, travelling at 3km/h (1.86mph), a spokesman told the AFP news agency. Their trip is expected to take seven days.

John Coleman, who sent in the link:

A record? Pretty much totally opaque to me.

He means for consecutive nouns in a headline, I think, not distance traveled in a home-made pedal-powered submarine. Though presumably that will also be a record.

The obligatory screenshot:

– נכנסתי לאתר מטרופארק, אני צריך לשלם קנס חניה.
– באיזו עיר?
– נצרת.
– אז תחפש בעי”ן – עיריית נצרת.

More conversation.

The Oatmeal

Berkeley Mews

“There are numerous problems with this paper, starting with the title.”

"Nothing's so apt to undermine your confidence in a product as knowing that the commercial selling it has been approved by the company that make it."

פיראטיות היתה נושא תוכנית הרדיו שלי “רבע לדיגיטל” ב-31.5 בעקבות הצהרה של מנכ”ל יס על הפיראטיות כאחד האתגרים שעומדים בפני החברה, ודיווח שלפיו שרת המשפטים איילת שקד מקדמת חקיקה שתאפשר לתבוע אנשים שמורידים תכנים באופן פיראטי. זה לא מצא חן בעיני זיר”ה, הגבל עסקי שמאגד חברות תוכן ומבצע בשמן פעולות למלחמה בפיראטיות.

הנה מכתב התלונה ודרישת ההתנצלות ששלח עו”ד ההגבל למפקד גל”ץ, ירון דקל, בתחילת חודש יוני, ואחריו תשובתי.

להורדה (PDF, 156KB)

תשובתי שנשלחה למאיה גייר, העורכת האחראית של “רבע לדיגיטל”:

בתוכנית האמורה של “רבע לדיגיטל” עסקנו במספר היבטים של פיראטיות התוכן – כלכלית, חוקית, עסקית וטכנית, בין השאר בעקבות דוח של יס, שהאשים את הפיראטיות במספר חריג של מנויים עוזבים. ביקשנו לראיין בתוכנית את מנכ”ל יס, אחת מהחברות בזיר”ה, אולם ביס לא הסכימו לאפשר לו להתראיין, ומסרו שהגורם שכן מתאים להתראיין בנושא זה אינו בארץ ועל כן לא זמין לראיון.

המרואיינים בתוכנית היו סמנכ”ל סינמה סיטי אבי אדרי, שדיבר על נזקי הפיראטיות לתעשיית הקולנוע; העיתונאי אמיתי זיו, שדיבר על טענות יס ועל גורמים אחרים שמשפיעים על נטישת המנויים – השיפור בשירות של הוט, הרגולציה, התחרות מצד ספקי האינטרוויזיה הבלתי מאוסדרים נטפליקס וסלקום טי.וי., ומודל חבילות הערוצים המיושן של יס שלא מאפשר רכישה וצריכה מיידית של תכנים טלוויזיוניים, בניגוד לאפשרות לצרוך מיידית מוזיקה וספרים דיגיטליים, למשל; ומנכ”ל הולה, עופר וילנסקי, שדיבר על אי ההיתכנות של חסימת הפיראטיות באמצעים טכניים, וקרא גם הוא לשפר את המודל העסקי. עד כאן לגבי השמעת הקולות המגוונים בתוכנית.

לעניין המשפט שחברת זיר”ה מצטטת מפי במכתבה – מדובר בציון עובדה. במדינת ישראל יש אתוס פיראטי, שנמתח מהקלטת שירים מהרדיו, מתקליט לקלטת ומקלטת לקלטת (טייפ דאבל קאסט, הדוגמה שזיו נתן), העתקת תוכנות ומשחקים בדיסקטים (המונח “מדינה של דיסקט אחד”, שרווח בשנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות), והורדה פיראטית של תכנים בידוריים, אלו שקידמו את חדירת האינטרנט המהיר לישראל ואף שימשו לקידום המכירות של אינטרנט מהיר של חברות תקשורת ובהן בזק, חברת האם של יס, החברה בזיר”ה והמתלוננת על נזקי הפיראטיות. אלמלא האתוס הזה, חברת זיר”ה לא היתה קמה, וממילא לא היתה שולחת מכתבים.

בנוגע להבעת דעות – כמגיש תוכנית מגזינית-דעתנית, המנדט שלי (כפי שאני מבין אותו) הוא של פרשן-מומחה, שמשמש כפרקליט השטן בראיונות וגם מחזיק בעמדה משלו, שאותה הוא רשאי להשמיע בפני המרואיינים והמאזינים. עמדה זו יכולה לעמוד בניגוד לעמדת חברת זיר”ה (ולא ארגון, כפי שהיא מכונה בסעיף 1), הגבל עסקי שמטרתו להגדיל את הכנסות בעלי המניות שלו, ושהממונה על ההגבלים העסקיים הגביל את הפעילות הפרסומית שלה לעריכת פעולות הסברה והדרכה לציבור בקשר עם המאבק בפעילות אתרים פיראטיים. החברה מוזמנת לפנות למערכת התוכנית ולהציע מרואיין מטעמה, שיתראיין בתוכנית, יגיב לנאמר בה ויציג את הצד של החברה (אם כי אנחנו נעדיף לראיין נציגים מתעשיית התוכן עצמה, כפי שאכן עשינו).

המכתב של זיר”ה נראה כמו נסיון להצר את חופש הביטוי שלי בתוכנית ולייצר מציאות מדומה שבה פיראטיות היא תופעה עבריינית חריגה מחוץ למיינסטרים ולקונצנזוס. בין השאר, המכתב עושה שימוש מניפולטיבי במונחים משפטיים – עורכי הדין החתומים עליו ודאי יודעים שהורדת סדרה או סרט לצפייה ביתית, עד כמה שהיא מקוממת את שולחיהם, אינה גניבה ואינה מעשה פלילי.

אפשר לשמוע את התוכנית המדוברת פה למטה, ואת הפוסט המלא שלה אפשר לקרוא כאן.

Robert Ayers writes:

Headline: "Bill's role: To be determined". With a photo of  Bill Clinton looking … determined.

I wonder if I'm the only one who read the headline wrong the first time.

archive - contact - sexy exciting merchandise - search - about
← previous	July 22nd, 2016	next
July 22nd, 2016: I'm at San Diego Comic Con today! If you wanna meet up and exchange ONLY THE HIGHEST OF FIVES, here's where and when we can make that happen! Hey, my new (NEW YORK TIMES BESTSELLING, WHAT WHAT) book Romeo and/or Juliet is on super sale on Amazon! Less than $12! WHAT A STEAL, YOU SHOULD DEFINITELY BUY IT RIGHT AWAY – Ryan

Hovertext:
Honestly, on a strictly empirical basis I have trouble with the concept of Me.

New comic!
Today's News:

More dog adventures.

אני בעד שיחרור משה קצב מהכלא. הנה אמרתי את זה. אפילו בפני עצמי קשה לי להודות בזה. אני עוקב אחרי פיתולי הסאגה הבלתי נגמרת הזאת ורוצה – שאלוהים יסלח לי – שישחררו אותו. תנו לי שנייה להסביר למה זו עמדה מפתיעה. אני די משוכנע שבמידה וקצב עושה את רשימת העיתונאים שהוא הכי מתעב בעולם, אני […]

צודקים, טכנית.

דף הפרוייקט, למי שלא רוצה להשאיר פצועים בשטח

“The original study was published in PsycScience. This is just some work by a grad student. Reject.”

- [Reviewer comments on a failure to replicate a finding] 

שמונה מ-20 שחקני השדה של פורטוגל היום גדלו באלקושטה. האקדמיה של ספורטינג ליסבון.

זה כולל את רוב האסים שבחבילה – רונאלדו, נאני, קרסמה, מאוטיניו. מה עשו הקבוצות הגדולות של ספורטינג בליגת האלופות בשנים האחרונות? הן כמובן לא היו. כפי שלא היו בשנים בהן גידלו את פיגו או פאולו פוטרה.

כי בזמן שאתם עוסקים בתהליכים המרשימים במועדונים הגדולים. בחינוך מגיל צעיר בבאירן, או התכנית הגרמנית שהושקה בשנות התשעים, או בהרמוניה של השיטה בגל הגילאים בברצלונה – אז את כל התיאוריות על כדורגל מועדונים איכותי אפשר ליישם רק עם המון כסף. ספורטינג גידלה בשלושים השנים האחרונות קו שחקנים שמתחרה בכל מועדון באירופה. כולל באיירן, ברצלונה, מנצ׳סטר יונייטד או כל קבוצה שמרגישה שהיא גידלה הרבה שחקני איכות. למרות ששום משרד יח״צ לא שלח לי קומוניקט על סרט דוקומנטרי על האקדמיה של ספורטינג ליסבון.

זו הסיבה שלכדורגל בינלאומי יש מקום גם כשאנשים אומרים ״שׁהוא לא איכותי״. זה המקום שעושה צדק אמיתי. אתה מתחרה עם מה שגידלת. אנגליה מגדלת רק סקוררים? ככה היא נראית- בדיחה. ספרד וגרמניה מעמידות דור נפלא של קשרים אבל הקבוצות הגדולות שלה מתבססות על חלוצים זרים? Tough Luck. לא מספיק טוב. לאיטליה יש רק הגנה אבל חלוצים של מרכז טבלה באנגליה? שתחפש את עצמה.

כמובן שיש פסז וגם בנפיקה ופורטו קונות שחקנים מפה ומשם, אבל עם כל הביקורת על התוצאות של פורטוגל, ועם העובדה שחייבים להתחשב בכך שצרפת משחקת בבית, יש צדק לא קטן בכך ששתי הנבחרות הללו משחקות את הגמר היום. הן מדינות שמייצרות שחקנים. המון שחקנים – ושחקנים נפלאים. והאוהדים רואים כמעט את כל השחקנים הללו עוזבים.

ומכל אלו שום קבוצה לא ייצרה כמו ספורטינג ליסבון.

הד סטרט מעניין

Jim Benton